מטריות שרבורג
כרזת הסרט האנגלית | |
בימוי | ז'אק דמי |
---|---|
הופק בידי | מג בודאר |
תסריט | ז'אק דמי |
עריכה | Anne-Marie Cotret |
שחקנים ראשיים |
קתרין דנב, נינו קסטלנובו |
מוזיקה | מישל לגרן |
צילום | ז'אן ראבייה |
מדינה | צרפת, גרמניה המערבית |
חברה מפיצה | פוקס המאה ה-20, נטפליקס |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 19 בפברואר 1964 |
משך הקרנה | 91 דק' |
שפת הסרט | צרפתית |
סוגה | סרט מוזיקלי, מחזמר, סרט דרמה, סרט רומנטי, מלודרמה |
פרסים |
|
דף הסרט ב־IMDb | |
מטריות שרבורג (בצרפתית: Les Parapluies de Cherbourg) הוא סרט מחזמר/אופרה צרפתי בבימויו של ז'אק דמי שיצא בשנת 1964.
כל משפט ומשפט בסרט מולחן ומושר, כמו באופרה. ברוב הסרט הזמרה הוקלטה על ידי זמרים ולא על ידי השחקנים. המוזיקה למחזמר נכתבה על ידי מישל לגרן.
תקציר העלילה
גברת אמרי ובתה ז'נבייב מוכרות מטריות בבוטיק שלהן בשרבורג. ז'נבייב (קתרין דנב) בת ה-17, מתאהבת בגִי (נינו קסטלנובו, בצרפתית: Guy), מכונאי רכב במוסך. גי גר עם הסנדקית שלו אליז החולה ועם המטפלת המסורה שלה מדלן. ז'נבייב וגי מאוהבים מאוד ואף מתחילים לבנות תוכניות לעתיד שבהם כלולים: חתונה, ילדה שתקרא פרנסואז ותחנת דלק פרטית משלהם שתהיה עסק מצליח. בנובמבר 1957 מקבל גי זימון מהצבא לשרת באלג'יריה, שם מתרחשת מלחמה. במרץ 1958 מגלה ז'נבייב, לאחר ביקור אצל רופא, שהיא בהריון מגי. היא מיואשת מכך שלא קיבלה מכתבים חדשים מגי ובעצת אמה היא נישאת לרולן קסאר, סוחר תכשיטים עשיר.
במרץ 1959 גי חוזר מאלג'יריה ומגלה כי ז'נבייב התחתנה, ונעשה אדם ממורמר. אליז נפטרה לאחר שראתה כי הוא שב. בעזרת הירושה שנותרה לו ממנה הוא קונה תחנת דלק. גי מתחתן עם מדלן, המטפלת של אליז, אשר עזרה לו בתקופה הקשה לאחר שנודעה לו הבשורה אודות אהובתו.
בחג המולד בשנת 1963 עוברת בתחנת הדלק מכונית ובה ז'נבייב עם בתה (שהיא גם בתו של גי). היא נפגשת עם גי ומגלה כי הוא נשוי וכי יש לו ילד. הוא לא מעוניין לדבר עם בתו, פרנסואז, שנותרה במכונית. ניכר כי הוא עדיין אוהב אותה, אך הוא נותר נאמן לבחירתו. כך הם נפרדים. הסרט מסתיים בכך שתוך כדי עזיבתה של ז'נבייב, גי משחק עם בנו, פרנסואה, בשלג.
הסרט זכה בפסטיבל קאן בפרס הסרט הטוב ביותר (פרס דקל הזהב), והיה מועמד לפרס האוסקר בחמש קטגוריות וביניהן הסרט הזר הטוב ביותר והסיפור והתסריט הטוב ביותר.
קישורים חיצוניים
- "מטריות שרבורג", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "מטריות שרבורג", באתר נטפליקס
- "מטריות שרבורג", באתר AllMovie (באנגלית)
- "מטריות שרבורג", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "מטריות שרבורג", באתר Metacritic (באנגלית)
- "מטריות שרבורג", באתר אידיבי
- "מטריות שרבורג", תסריט הסרט באתר Scripts.com (באנגלית)
- "מטריות שרבורג", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- מטריות שרבורג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ערן קידר, השליחות הוורודה של ז'אקו מנאנט, אתר האוזן השלישית
- מאדי קוסטה, הגרדיאן, תחת מטרייה אחת, באתר הארץ, 1 באפריל 2011
פרס דקל הזהב | ||
---|---|---|
1945-1960 | יוניון פסיפיק (1945) • (בשנה זו חולקו 11 פרסים) ייסורים, סוף השבוע האבוד, האחו האדום, פגישה מקרית, ניצ'ה נגר, הסימפוניה הפסטורלית, תקוותם האחרונה, גברים ללא כנפיים, רומא עיר פרזות (1946) • הפרס לא חולק (1947) • הפסטיבל לא התקיים (1948) • האדם השלישי (1949) • הפסטיבל לא התקיים (1950) • מיס ג'ולי (אלף סיוברג), נס במילאנו (ויטוריו דה סיקה) (1951) • בשל מאזן הכוחות, אותלו (1952) • שכר האימה (1953) • השער לגיהנום (1954) • מרטי (1955) • עולם הדממה (1956) • שכנוע ידידותי (1957) • העגורים עפים (1958) • אורפאו נגרו (1959) • לה דולצ'ה ויטה (1960) | |
1961-1980 | היעדרות כה ארוכה, וירידיאנה (1961) • משלם ההבטחות (1962) • הברדלס (1963) • מטריות שרבורג (1964) • הפטנט (1965) • על גברים ונשים, גבר ואישה (1966) • יצרים (1967) • חלוקת הפרס בוטלה בשל אירועי מאי 1968 (1968) • והיה אם... (1969) • מ.א.ש (1970) • המקשר (1971) • מקרה מאטי, מעמד הפועלים הולך לגן עדן (1972) • אי ההבנה, הדחליל (1973) • השיחה (1974) • כרוניקה של שנים בוערות (1975) • נהג מונית (1976) • פדרה פדרונה (1977) • קבקבי העץ (1978) • אפוקליפסה עכשיו, תוף הפח (1979) • כל הג'אז הזה, קגמושה (1980) | |
1981-2000 | איש הברזל (1981) • יול, נעדר (1982) • הבלדה על נראיימה (1983) • פריז, טקסס (1984) • מסע העסקים של אבא (1985) • המיסיון (1986) • מתחת לשמש השטן (1987) • פלה הכובש (1988) • סקס, שקרים ווידאוטייפ (1989) • לב פראי (1990) • ברטון פינק (1991) • כוונות טובות (1992) • שלום לפילגש, הפסנתר (1993) • ספרות זולה (1994) • מתחת לפני השטח (1995) • סודות ושקרים (1996) • טעם הדובדבן (1997) • נצח ועוד יום (1998) • רוזטה (1999) • רוקדת בחשכה (2000) | |
2001-2020 | חדרו של הבן (2001) • הפסנתרן (2002) • אלפנט (2003) • פרנהייט 9/11 (2004) • הילד (2005) • כשהרוח נושבת (2006) • 4 חודשים, 3 שבועות ויומיים (2007) • בין הקירות (2008) • סרט לבן (2009) • הדוד בונמי שיכול לזכור את חייו הקודמים (2010) • עץ החיים (2011) • אהבה (2012) • כחול הוא הצבע החם ביותר (2013) • שנת חורף (2014) • דיפאן (2015) • אני, דניאל בלייק (2016) • הריבוע (2017) • המשפחה שלי (2018) • פרזיטים (2019) • הפסטיבל לא התקיים בשל מגפת הקורונה (2020) | |
2021-היום | טיטאן (2021) • משולש העצבות (2022) אנטומיה של נפילה (2023) |