מפלגת העם האוסטרית

מפלגת העם האוסטרית
Österreichische Volkspartei
מדינה	אוסטריה
מנהיגים	קארל נהאמר
תקופת הפעילות	1945–הווה (כ־79 שנים)
אידאולוגיות	נוצרית דמוקרטית; שמרנות
מטה	וינה
מיקום במפה הפוליטית	מרכז-ימין
ארגונים בינלאומיים	מפלגת העם האירופית, האיחוד הדמוקרטי הבינלאומי, מפלגת העם האירופי
צבעים רשמיים	טורקיז (אחרי 2017) שחור (לפני 2017)
נציגויות בפרלמנטים
המועצה הלאומית	71 / 183
המועצה הפדרלית	26 / 61
הפרלמנט האירופי	6 / 19
	www.oevp.at

מפלגת העם האוסטרית (בגרמנית: Österreichische Volkspartei, ÖVP) היא מפלגה נוצרית-דמוקרטית ושמרנית באוסטריה. היא ממשיכת דרכה של המפלגה הנוצרית-סוציאלית האוסטרית מסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, ודומה בהשקפות עולמה למפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית (CDU), כששתיהן מגדירות את עצמן כמפלגות מרכז-ימין. מפלגת העם האוסטרית נוסדה מיד לאחר הקמתה מחדש של אוסטריה ב-1945, ומאז היא אחת משתי המפלגות הגדולות באוסטריה, לצד המפלגה הסוציאל-דמוקרטית האוסטרית.

הישגים במערכות בחירות

המועצה הלאומית של אוסטריה

המועצה הלאומית של אוסטריה
שנת בחירות	# סך קולות	% מצביעים	# מושבים	הרכב ממשלה
1945	1,602,227 מקום ראשון	49.8%	85 מקום ראשון	רוב של ÖVP-SPÖ-KPÖ
1949	1,846,581 מקום ראשון	44.0%	77 מקום ראשון	רוב של ÖVP-SPÖ
1953	1,781,777 מקום שני	41.3%	74 מקום ראשון	רוב של SPÖ-ÖVP
1956	1,999,986 מקום ראשון	46.0%	82 מקום ראשון	רוב של ÖVP-SPÖ
1959	1,928,043 מקום שני	44.2%	79 מקום ראשון	רוב של ÖVP-SPÖ
1962	2,024,501 מקום ראשון	45.4%	81 מקום ראשון	רוב של ÖVP-SPÖ
1966	2,191,109 מקום ראשון	48.3%	85 מקום ראשון	רוב של ÖVP
1970	2,051,012 מקום שני	44.7%	78 מקום שני	באופוזיציה
1971	1,964,713 מקום שני	43.1%	80 מקום שני	באופוזיציה
1975	1,981,291 מקום שני	42.9%	80 מקום שני	באופוזיציה
1979	1,981,739 מקום שני	41.9%	77 מקום שני	באופוזיציה
1983	2,097,808 מקום שני	43.2%	81 מקום שני	באופוזיציה
1986	2,003,663 מקום שני	41.3%	77 מקום שני	רוב של SPÖ-ÖVP
1990	1,508,600 מקום שני	32.1%	60 מקום שני	רוב של SPÖ-ÖVP
1994	1,281,846 מקום שני	27.7%	52 מקום שני	רוב של SPÖ-ÖVP
1995	1,370,510 מקום שני	28.3%	52 מקום שני	רוב של SPÖ-ÖVP
1999	1,243,672 מקום שלישי	26.9%	52 מקום שני	רוב של ÖVP-FPÖ
2002	2,076,833 מקום ראשון	42.3%	79 מקום ראשון	רוב של ÖVP-FPÖ
2006	1,616,493 מקום שני	34.3%	66 מקום שני	רוב של SPÖ-ÖVP
2008	1,269,656 מקום שני	26.0%	51 מקום שני	רוב של SPÖ-ÖVP
2013	1,125,876 מקום שני	24.0%	47 מקום שני	רוב של SPÖ-ÖVP
2017	1,341,930 מקום ראשון	31.4%	62 מקום ראשון	רוב של ÖVP-FPÖ
2019	1,789,417 מקום ראשון	37.5%	71 מקום ראשון	רוב של ÖVP-GRÜNE

הפרלמנט האירופי

הפרלמנט האירופי
שנת בחירות	# סך קולות	% מצביעים	# מושבים
1996	1,124,921 מקום ראשון	29.7%	7
1999	859,175 מקום שני	30.7%	7
2004	817,716 מקום שני	32.7%	6
2009	858,921 מקום ראשון	30.0%	6
2014	761,896 מקום ראשון	27.0%	5
2019	1,305,954 מקום ראשון	34.6%	7
2024	864,072 מקום שני	24.52%	5

היסטוריה

מפלגת העם האוסטרית היא ממשיכת דרכה של המפלגה הנוצרית-סוציאלית האוסטרית, תנועה שמרנית אשר נוסדה בשנת 1893 על ידי ראש עיריית וינה קרל לואגר. בעת הקמתה רוב חבריה היו שייכים בעבר למפלגת חזית המולדת האוסטרית, שהונהגה בידי הקנצלר אנגלברט דולפוס, גם הוא חבר המפלגה הנוצרית-סוציאלית האוסטרית לפני האנשלוס. אף שלעיתים מכבדים את חברי מפלגת העם האוסטרית בשל התנגדותה להיטלר, המשטר שנבנה על ידי דולפוס כונה "אוסטרופשיזם".

המפלגת בצורתה הנוכחית נוסדה מיד לאחר עצמאותה של אוסטריה ב-1945, ומאז היא מיוצגת בשני בתי הפרלמנט של האספה הפדרלית של אוסטריה. מפלגת העם האוסטרית הייתה תמיד המפלגה החזקה ביותר או השנייה החזקה ביותר, ועל כן הנהיגה או הייתה שותפה ברוב ממשלות אוסטריה. מאז 1991 המפלגה חברה במפלגת העם האירופית.

המפלגה פופולרית בעיקר בקרב עובדי הצווארון הלבן, בעלי עסקים וחקלאים, ורבים מתומכיה הם עובדי מדינה. מנגד, עובדי הצווארון הכחול נוטים לתמוך במפלגה הסוציאל-דמוקרטית האוסטרית.

מדינות

ברמת מדינות אוסטריה, מפלגת העם שולטת אז והיום במדינות הכפריות: אוסטריה תחתית, אוסטריה עילית, זלצבורג, שטיריה, טירול ופורארלברג. היא פחות פופולרית בעיר-מדינה וינה ובמדינות הכפריות הפחות קתוליות בורגנלנד וקרינתיה.

ממשל פדרלי

מפלגת העם זכתה לניצחון מוחץ בבחירות הראשונות לאחר המלחמה שהתקיימו בדצמבר 1945, וזכתה לכמעט מחצית מהקולות ולרוב מוחלט בבית הנבחרים. עם זאת, זיכרונות הרפובליקה הראשונה דחפו את מפלגת העם לשמור על ממשלת אחדות לאומית שהנהיגה את המדינה מאז קבלת העצמאות מחדש בתחילת 1945. היא נשארה כשותפה הבכירה בקואליציה עד 1966^[1], ושלטה לבדה מ-1966 עד 1970^[2]. היא נכנסה מחדש לממשלה רק ב-1986, אך מעולם לא הייתה ללא כוח השפעה באמת מאז 1945, שכן בשל מסורת ארוכה היה נדרש להתייעץ בענייני מדיניות עם כל הקבוצות הגדולות.

לאחר הבחירות ב-1999, הסתיים משא ומתן בן כמה החודשים כאשר מפלגת העם הקימה בתחילת שנת 2000 ממשלת קואליציה עם מפלגת החירות האוסטרית ומנהיגה שעמד בראשה, ירג היידר. על אף שמפלגת החירות הייתה גדולה יותר, היא הייתה יותר מדי שנויה במחלוקת על מנת להנהיג את הממשלה, ועל כן וולפגנג שיסל ממפלגת העם התמנה לקנצלר. קואליציה זו עוררה גל מחאות באוסטריה וברחבי אירופה. ראשי הממשלות של 14 המדינות האחרות באיחוד האירופי החליטו להפסיק את שיתוף הפעולה עם ממשלת אוסטריה, והטילו עליה סנקציות. מדובר בפעם הראשונה בה הוטלו סנקציות על מדינה חברה באיחוד. מספר חודשים לאחר מכן הסנקציות הוסרו. בבחירות בשנת 2002 זכתה מפלגת העם ל-42% מהקולות, בעוד מפלגת החירות זכתה רק ל-10%.

בבחירות 2006 הפסידה מפלגת העם ולאחר משא ומתן הסכימה להיות שותפה זוטרה בממשלה בראשות המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. בבחירות 2008 המפלגה הפסידה 15 מושבים.

בבחירות 2017 (אנ') זכתה המפלגה ב-31.5% מקולות הבוחרים^[3], וחזרה להיות המפלגה הראשונה בגודלה במועצה הלאומית, עם 62 מתוך 183 מושבים. מנהיגה, סבסטיאן קורץ, התמנה לקנצלר אוסטריה. בשנת 2019 בעקבות "פרשת איביזה", שגרמה להתפטרות סגן הקנצלר היינץ-כריסטיאן שטראכה^[4] ופירוק הקואליציה השלטונית של מפלגת העם עם מפלגת החירות האוסטרית, הממשלה הפסידה בהצעת אי אמון, ונשיאת בית המשפט בריגיטה בירליין מונתה על ידי הנשיא לקנצלרית זמנית עד הבחירות.

בבחירות שהתקיימו ב-29 בספטמבר 2019 זכתה המפלגה בהנהגתו של קורץ^[5] ב-37.5% מקולות המצביעים וחיזקה את מעמדה במועצה הלאומית עם 71 מושבים. סבסטיאן קורץ התמנה שוב לקנצלר אוסטריה לאחר שהקים קואליציה עם מפלגת הירוקים^[6] בהנהגתו של ורנר קוגלר, שמונה לסגן הקנצלר.

ב-9 באוקטובר 2021 התפטר קורץ מתפקידו כקנצלר אוסטריה בעקבות חשדות לשחיתות. בהצהרה לתקשורת הודיע כי הציע לשר החוץ, אלכסנדר שלנברג, להחליפו בתפקיד הקנצלר והוסיף כי בכוונתו להמשיך להנהיג את מפלגת השלטון בפרלמנט^[7].