מר זוטרא בר מר זוטרא

מר זוטרא בר מר זוטרא, או מר זוטרא השלישי, היה בנו היחיד של ראש הגולה בבבל, מר זוטרא השני, בתחילתה של תקופת הסבוראים. אביו מרד בשלטון הסאסאני, ולאחר דיכוי המרד על ידי צבאו של המלך קבאד הראשון נתלה על גשר העיר מחוזא. מר זוטרא הבן, שלפי המסופר בסדר עולם זוטא נולד ביום תלייתו של אביו ונקרא על שמו של אביו, עלה לארץ ישראל בשנת ד'ר"ף (520) וישב שם בראש ועד החכמים. בתקופה זו פעלו בבבל חכמי הסבוראים.

לידתו

משרת ראש הגולה בבבל, ראש ההנהגה המדינית של היהודים בבבל והסמכות העליונה לעניינים פנים-יהודיים, הוחזקה בידי משפחה המיוחסת לדוד המלך, ליהויכין מלך יהודה ולזרובבל בן שאלתיאל. לרוב הוכר ראש הגולה על ידי השלטון כנציג היהודים.

מר זוטרא האב היה ראש הגולה בבבל במשך כ-20 שנה. בתקופה זו החמיר מצבם של היהודים בבבל, ובעקבות גזרות ופוגרומים החליט למרוד בשלטון הסאסאני. בתחילה נחל מר זוטרא האב ניצחון ובמשך כשבע שנים מלך בעיר מחוזא. בסופו של דבר המרד דוכא, וראש הגולה נצלב עם ראש הישיבה, רב חנינא, שהיה סבו. בו ביום ילדה אשת ראש הגולה בן, וזה נקרא על שם אביו – זוטרא.

עלייתו לארץ ישראל

מר זוטרא הבן, בנו היחיד של ראש הגולה, נותר הנצר היחיד למשפחת ראש הגולה. הוא עלה לארץ ישראל בשנת ד'ר"ף (520)[1]. שם נתקבל בכבוד גדול, וישב בראש ועד החכמים, הוא וצאצאיו. מר זוטרא בר מר זוטרא התיישב בטבריה, היה מראשוני הסבוראים, היה בנו של ראש הגולה בבבל היה מיוחס לבית דוד, והוא וצאצאיו אחריו, במשך שבעה דורות, עמדו בראשות הנהגה התורנית. זו למעשה הייתה תחילתה של הישיבה הארצ-ישראלית (ישיבת גאון יעקב) ובכך היוותה כממשיכתה הסמלית של מוסד הסנהדרין. למעשה ישבה הישיבה בטבריה זמן כה רב עד שגם כאשר היא עברה לירושלים היו נקראים לעיתים ראשיה בשם "גאון טבריה".

על מועד עלייתו של מר זוטרא בר מר זוטרא לארץ חלוקות הדעות. לדעת החוקר הרב יצחק אייזיק הלוי, בספרו "דורות הראשונים", הסתתר מר זוטרא הבן כ-30 שנה בבבל, ואחר כך עלה לארץ ישראל. מה שהשפיע עליו בהחלטתו לעלות לארץ ישראל היה מאיסת השררה. לטענה זו התנגד רבי זאב וולף רבינוביץ', שכן משרת ראש הגולה בבבל בוטלה לאחר המרד[2].

צבי גרץ, לעומתו, כתב בספרו "דברי ימי ישראל" שמר זוטרא הבן עלה לארץ עם אימו, שברחה מיד אחרי המרד מאימתו של המלך קבאד, שרדף את משפחת ראש הגולה[3]. דעה נוספת היא שמר זוטרא הבן עלה לארץ ישראל בגיל 18.

החוקר ר' יצחק אייזיק הלוי, בספרו "דורות הראשונים", טען שנפלה טעות סופר בסדר עולם זוטא לגבי שנת עלייתו של מר זוטרא הבן לארץ. לדעתו, יש לדחות אותה בכ־70 שנה, והנוסחה הנכונה בספר היא שנת ד'שמ"ט (589). טענה זו נתקלה בהתנגדות מצד חוקרים אחרים[4].

לדעתם של החוקרים אייזיק הירש וייס ור' יצחק אייזיק הלוי, מר זוטרא הבן היה זה שהביא את התלמוד הבבלי לארץ ישראל ולימד אותו שם. בארץ ישראל היו חכמים שפעלו בגליל, ולפעמים היו נשלחות אליהם שאלות מן הגולה[5]. בני ארץ ישראל שמחו לקבל את התלמוד הבבלי שהביא עמו מר זוטרא, ולמדו אותו ממנו תחת התלמוד הירושלמי, שפסיקת ההלכה על פיו היא קשה. ברם, טענה זו אינה מוסכמת, והיא ספגה ביקורת מפני שהיא סותרת מקורות היסטוריים שונים[6].

צאצאיו

בספר "סדר עולם זוטא" מסופר שמר זוטרא, לאחר עלייתו לארץ, ישב בראש ועד החכמים שבארץ ישראל, ה"סנהדרין"[7]. הוא וצאצאיו, במשך שבעה דורות, ישבו בראש ועד החכמים. שמותיהם: מר זוטרא, רב גוריא, מר זוטרא (הרביעי), רב יעקב, רב מיגס, רב נחמיה ורב אבדימי.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ סדר עולם זוטא.
  2. ^ "שערי תורת בבל" עמוד 302-303.
  3. ^ לדעה זו הסכים רבי זאב וולף רבינוביץ', "שערי תורת בבל" עמוד 302-303.
  4. ^ רבי אלעזר אטלס, "השנה", ה'תר"ס; "שערי תורת בבל", ר' זאב וולף רבינוביץ', עמ' 302-303.
  5. ^ המחלוקת בין רב אחאי לרב שמואל בריה דרב אבהו, בנושא "עיזא כרכוז", נשלחה לחכמי ארץ ישראל – בבלי, חולין נט ע"ב.
  6. ^ "שערי תורת בבל", ר' זאב וולף רבינוביץ', עמ' 302-303.
  7. ^ אין זה מושב הסנהדרין הרגיל, שכן זה בטל כמאה שנים לפני כן עם פטירתו של רבן גמליאל השישי; אלא הכוונה היא לוועד חכמי ארץ ישראל.


גאונים
ראשי ישיבת סורא רב מר בר רב הונא • רב חנינא גאון (חיננאי) • רב הונא גאון (הונאי) • רב ששנא (משרשיא בר תחליפא) • רב חנניה הכהן מנהר פקוד (חיננאי) • רב נהילאי (הילאי) הלוי • רב יעקב הכהן מנהר פקוד • רב שמואל גאון • רב מרי הכהן מנהר פקוד • רב אחא גאון (סורא) • רב יהודאי בן נחמן • רב אחונאי (אהונאי) כהנא בן פפא • רב חנינאי כהנא בן הונא • רב מרי הלוי בן משרשיא • רב ביבוי הלוי • רב הילאי בן מרי • רב יעקב הכהן בן מרדכי • רב איבומאי • רב צדוק בן אשי (יצחק בן ישי) • רב הילאי בן חנניה • רב קימוי בן אשי • רב משה (משרשיא) גאון • רב כהן צדק בן איבומאי • רב שר שלום בן בועז • רב נטרונאי גאון • רב עמרם גאון • רב נחשון בן צדוק • רב צמח בן חיים • רב מלכא • רב האי בן נחשון • רב הילאי בן נטרונאי • רב שלום בן מישאל • רב יעקב בן נטרונאי • רב יום טוב כהנא בן יעקב • רב סעדיה גאון • רב יוסף בן יעקב בר סטיא • רב צמח צדק • רב שמואל הכהן בן חפני • רב דוסא בן סעדיה • רב ישראל הכהן בן שמואל • רב עזריה הכהן בן ישראל • רב יצחק
ראשי ישיבת פומבדיתא רב חנן מאישקיא • רב מרי בר רב דימי • רב חנא (הונא) • רב רבה (רבא, ראבא) • רב בוסאי (בוסתנאי) • רב הונא מרי בן מר יוסף • רב חייא ממישן • רב רביא בן רב אביי (מורונאי) • רב נטרונאי בן נחמיה • רב יהודה גאון • רב יוסף גאון (בר כותנאי) • רב שמואל בן רב מרי • רב נטרוי כהנא בן אמונה • רב אברהם כהנא • רב דודאי בן נחמן (רב דוראי) • רב חנניא בן משרשיא • רב מלכא בר רב אחא • רב רבא (אבא) בר דודאי • רב שינוי • רב חנינאי כהנא בן אברהם • רב הונא הלוי בן יצחק • רב מנשה בן יוסף • רב ישעיה הלוי בן אבא • רב יוסף בן שילא משלחי • רב רברבי כהנא בן חנינאי • רב איכומאי (אחונאי) כהנא בן אברהם • רב יוסף בן אבא • רב אברהם בן שרירא • רב יוסף בן מר חייא • רב יצחק בן חנניה • רב יוסף בן רברבי • רב פלטוי בן אביי • רב אחא כהנא בן מר רב • רב מנחם בן יוסף בן חייא • רב מתתיהו הכהן בן רברבי בן חנינא • רב אבא (רבה) בן אמי בן שמואל • רב צמח בן פלטוי • רב האי בן דוד • רב קימוי בן אחאי • רב יהודה בן שמואל גאון • רב מבשר הכהן בן קימוי • רב כהן צדק בן יוסף • רב צמח בן כפנאי • רב חנניה בן יהודה • רב אהרן הכהן בן יוסף • רב נחמיה בן כהן צדק • רב שרירא גאון • רב האי גאון • רב חזקיה בן דוד
גאוני ישיבת ארץ ישראל מר זוטרא בר מר זוטרא• רבי יהושפט בן יאשיהו • רבי צמח בן יאשיהו • רבי אהרן בן משה בן מאיר • רבי אהרן בן מאיר • רבי אברהם בן אהרן • רבי אהרן הכהן גאון • רבי יוסף הכהן בן עזרון • רבי עזרון • רבי שמואל הכהן בן יוסף • רבי יוסי הכהן בן שמואל • רבי שמעיה גאון • רבי יאשיהו בן אהרן • רבי שלמה בן יהודה גאון • רבי דניאל בן עזריה • רבי אליהו הכהן גאון • רבי אביתר גאון • רבי שלמה הכהן גאון (השני) • רבי מצליח הכהן גאון • רבי משה בן נתנאל הלוי • רבי אברהם בן מזהיר • רבי נתנאל בן משה הלוי • רבי שר שלום בן משה הלוי • רבי עזרא בן אברהם • רבי אברהם בן עזרא גאון • רבי שר שלום בן אברהם • צדוק גאון
אחרים רב יצחק מפירוז שבור • רב אחאי גאון משבחא • רב שמעון קיירא • רב ניסים גאון • רבנו חננאל
תנאים • אמוראים • סבוראים • ראשונים • אחרונים