רב שרירא גאון
לידה |
906? בערך ד'תרס"ו ![]() |
---|---|
פטירה |
1006? (בגיל 100 בערך) ח' בתשרי ד'תשס"ז ![]() |
מקום קבורה | סורא, בבל |
מקום פעילות | בבל |
תקופת הפעילות |
?–1006 ![]() |
השתייכות | גאונים (גאוני בבל), יהדות בבל |
תחומי עיסוק | תנ"ך, תלמוד, הלכה, תולדות ישראל |
תלמידיו | בנו רב האי גאון |
חיבוריו | פירוש לתנ"ך (אבד), פירוש לתלמוד (אבד), תשובות לשואליו, אגרת רב שרירא גאון, איגרת על תוארי הכבוד בתלמוד ושמות של חלק מהאמוראים |
אב | רב חנניה גאון |
צאצאים |
רב האי גאון ![]() |
![]() ![]() |
רב שרירא גאון (בערך ד'תרס"ו, 906 – ח' בתשרי[1] ד'תשס"ז, 3 בספטמבר 1006[2]) היה ראש ישיבת פומבדיתא ונפטר כבן מאה שנים. בנו היה רב האי גאון.
רב שרירא גאון בן חנניה, שהיה נצר לשושלת ראשי הגולה המיוחסת לדוד המלך, מונה כראש הישיבה בפומבדיתא בשנת ד'תשכ"ח 968, והחליף בתפקיד זה את רב נחמיה גאון בר רב כהן צדק. את תפקידו הקודם כאב בית דין מילא בנו, רב האי גאון שלימים ירש אותו בחייו כראש ישיבה, אך עזר לו בניהול הישיבה גם לפני כן.
ייחוסו
משפחתו של רב שרירא הייתה משפחת ראשי הגולה שבבבל, אבל אבות אבותיו עברו אל הישיבה וויתרו על הנשיאות. ממשפחה זו יצאו כמה גאונים, אבות בית דין, ראשי כלה, סופרים ונושאי תפקידים אחרים בישיבה. אביו רב חנניה וסבו רב יהודה היו גם הם גאונים בישיבת פומבדיתא.
באיגרתו, מציין רב שרירא את ייחוסו לבית דוד המלך, וכן לאמורא רבה בר אבוה, תלמידו של רב.
תקופת חייו של הרב רב שרירא גאון על ציר הזמן |
---|
![]() |
סוף ימיו
אחרי 30 שנות גאונות כראש ישיבת פומבדיתא התפטר מתפקידו בד'תשנ"ח (998) כשהיה בן קרוב למאה שנים ומינה את בנו רב האי גאון לממלא מקומו[3].
יהודים הלשינו עליו ועל בנו לפני הח'ליפה אל-כדיר על קיום קשרים עם יושבי הארצות האויבות, שהיו שרויות במלחמות נגד הח'ליפות, כמו מדינות צפון אפריקה, פרס, ספרד וביזנטיון (ביזנץ). לישיבת פומבדיתא התקבלו תלמידים רבים מהארצות האלו, ובין רב שרירא ובנו ליושבי הארצות האלו היו חילופי מכתבים ושו"ת. לכן אפשר היה להאשים אותם בקלות במזימה פוליטית. הח'ליפה ציווה לכלוא אותם ולהחרים את רכושם. בסופו של דבר רב האי זוכה, אך רב שרירא נחשב לאשם והמשיך לשבת בכלא ורכושו הוחרם. הדבר פגע בבריאותו של רב שרירא, והוא חלה ונפטר לאחר 8 שנים.
ייתכן שזו הסיבה שרב שרירא התפטר מראשות הישיבה ומינה את בנו במקומו. אך ייתכן שהדבר היה קודם ההלשנה ורב שרירא התפטר ממשרתו בגלל זקנותו.
קברו
בנימין מטודלה (1170 לערך), שחי כ-160 שנה לאחר פטירת הגאון, מציין את קברו של רב שרירא לצד בנו רב האי גאון ורב סעדיה גאון בסורה שבבבל, וכלשונו: "מתא מחסיא שנחרבה, ושם קבר רב שרירא, ורב האי בנו, ורב סעדיה אל-פיומי".
כתביו
אגרת רב שרירא גאון
ערך מורחב – אגרת רב שרירא גאון
איגרתו המפורסמת - איגרת רב שרירא גאון (רש"ג) - נכתבה סביב שנת ד'תשמ"ז (987) אל רבי יעקב בן נסים, מחכמי קירואן, כתשובה לשאלתו על השתלשלות התורה שבעל-פה מימי התנאים, האמוראים, הסבוראים והגאונים עד ימיו.
איגרת זו מהווה מקור מידע מרכזי, ובפרטים רבים בלעדי, על התקופות בהן היא עוסקת ותיארוכן. האיגרת סוקרת את סדרי הזמנים ודרך העריכה של המשנה, הברייתות והתלמוד, וכן סוקרת את תקופת הגאונים. האיגרת מסדרת את לוח הזמנים בו פעלו התנאים, האמוראים, הסבוראים ודורות הגאונים עד זמנו של רב שרירא.
איגרת שנייה
בנוסף לאיגרת הראשונה כתב איגרת נוספת ששלח לרב נסים בן יעקב, ובה פירש את התארים הנהוגים בתלמוד ושמות של חלק מהאמוראים.
תשובות רש"ג
לפתחו של רב שרירא באו שאלות רבות, מן הפזורה היהודית, בארצות המערב ואף מן המזרח (הודו), שעסקו בעיקר בנושאי הלכה, ואף בנושאי אגדה, אמונה וקבלה. רב שרירא השתדל לענות לכל שואל, ואיגרות רבות נשלחו בשמו. באיגרותיו, מלבד התשובות ההלכתיות, שזר רב שרירא פירושים לפסוקים ולסוגיות תלמודיות.
פירושים
חיבר פירושים שונים, הן למקרא והן לתלמוד, ואף כי הפירושים עצמם אבדו, הרי יש ציטוטים מהם והתייחסות אליהם בכתבים אחרים (למשל אצל הרד"ק).
צאצאיו
בנו של רבי שרירא גאון היה רב האי גאון, שחיבר עמו תשובות הלכתיות רבות.
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרב ד"ר בנימין מנשה לוין, רב שרירא גאון, יפו, תרע"ז, באתר היברובוקס
- יעקב נחום אפשטיין, מבואות לספרות האמוראים, ירושלים ותל אביב תשכ"ג, עמ' 610-615.
- יוסף א' דוד,"'כדמפרש בספרו של אדם הראשון' - תולדות ההלכה והתפיסה המיתית של ההיסטוריה אצל אחרוני גאוני פומבדיתא", תרביץ עד, ב', (תשס"ו).
קישורים חיצוניים
- רב שרירא גאון באנציקלופדיה יהודית דעת
- רשימת פרסומים על רב שרירא גאון באתר הספרייה הלאומית
- רשימת מאמרים על רב שרירא גאון באתר רמב"י
- הרב ד"ר בנימין מנשה לוין, רב שרירא, באתר דעת
חיבוריו
- איגרת רב שרירא גאון, באתר "דעת"
(סדר החכמים וקורות העתים, אוקספורד תרח"מ 1888)
- מהדורת דוב בער גאלדבערג, אגרת רב שרירא גאון, מאיינץ (מיינץ), תרל"ג / 1873, באתר היברובוקס
- מהדורה מדעית על ידי הרב ד"ר בנימין מנשה לוין, אגרת רב שרירא גאון, חיפה, תרפ"א / 1921, באתר היברובוקס
- אגרת רב שרירא גאון - מהדורה חדשה, קריית אתא, תשס"ט.
- כתב יד, אגרת רב שרירא גאון, ברלין, מאה 11, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- פירוש על מסכת שבת, הוהדר על ידי דן גרינברג, בגנזי קדם, כרך ט, עמ' 95 ואילך.
שרירא (906-1006), גאון, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ רשימת תאריכים מגניזת קהיר
- ^ משה גיל, במלכות ישמעאל בתקופת הגאונים, עמוד 380.
- ^ צבי גרונר, המגרב וישיבות הגאונים בבבל בראי ספרות השאלות והתשובות (במאות הט'-הי"א), פעמים 38, תשמ"ט, עמ' 50
גאונים | ||
---|---|---|
ראשי ישיבת סורא | רב מר בר רב הונא • רב חנינא גאון (חיננאי) • רב הונא גאון (הונאי) • רב ששנא (משרשיא בר תחליפא) • רב חנניה הכהן מנהר פקוד (חיננאי) • רב נהילאי (הילאי) הלוי • רב יעקב הכהן מנהר פקוד • רב שמואל גאון • רב מרי הכהן מנהר פקוד • רב אחא גאון (סורא) • רב יהודאי בן נחמן • רב אחונאי (אהונאי) כהנא בן פפא • רב חנינאי כהנא בן הונא • רב מרי הלוי בן משרשיא • רב ביבוי הלוי • רב הילאי בן מרי • רב יעקב הכהן בן מרדכי • רב איבומאי • רב צדוק בן אשי (יצחק בן ישי) • רב הילאי בן חנניה • רב קימוי בן אשי • רב משה (משרשיא) גאון • רב כהן צדק בן איבומאי • רב שר שלום בן בועז • רב נטרונאי גאון • רב עמרם גאון • רב נחשון בן צדוק • רב צמח בן חיים • רב מלכא • רב האי בן נחשון • רב הילאי בן נטרונאי • רב שלום בן מישאל • רב יעקב בן נטרונאי • רב יום טוב כהנא בן יעקב • רב סעדיה גאון • רב יוסף בן יעקב בר סטיא • רב צמח צדק • רב שמואל הכהן בן חפני • רב דוסא בן סעדיה • רב ישראל הכהן בן שמואל • רב עזריה הכהן בן ישראל • רב יצחק | |
ראשי ישיבת פומבדיתא | רב חנן מאישקיא • רב מרי בר רב דימי • רב חנא (הונא) • רב רבה (רבא, ראבא) • רב בוסאי (בוסתנאי) • רב הונא מרי בן מר יוסף • רב חייא ממישן • רב רביא בן רב אביי (מורונאי) • רב נטרונאי בן נחמיה • רב יהודה גאון • רב יוסף גאון (בר כותנאי) • רב שמואל בן רב מרי • רב נטרוי כהנא בן אמונה • רב אברהם כהנא • רב דודאי בן נחמן (רב דוראי) • רב חנניא בן משרשיא • רב מלכא בר רב אחא • רב רבא (אבא) בר דודאי • רב שינוי • רב חנינאי כהנא בן אברהם • רב הונא הלוי בן יצחק • רב מנשה בן יוסף • רב ישעיה הלוי בן אבא • רב יוסף בן שילא משלחי • רב רברבי כהנא בן חנינאי • רב איכומאי (אחונאי) כהנא בן אברהם • רב יוסף בן אבא • רב אברהם בן שרירא • רב יוסף בן מר חייא • רב יצחק בן חנניה • רב יוסף בן רברבי • רב פלטוי בן אביי • רב אחא כהנא בן מר רב • רב מנחם בן יוסף בן חייא • רב מתתיהו הכהן בן רברבי בן חנינא • רב אבא (רבה) בן אמי בן שמואל • רב צמח בן פלטוי • רב האי בן דוד • רב קימוי בן אחאי • רב יהודה בן שמואל גאון • רב מבשר הכהן בן קימוי • רב כהן צדק בן יוסף • רב צמח בן כפנאי • רב חנניה בן יהודה • רב אהרן הכהן בן יוסף • רב נחמיה בן כהן צדק • רב שרירא גאון • רב האי גאון • רב חזקיה בן דוד | |
גאוני ישיבת ארץ ישראל | מר זוטרא בר מר זוטרא• רבי יהושפט בן יאשיהו • רבי צמח בן יאשיהו • רבי אהרן בן משה בן מאיר • רבי אהרן בן מאיר • רבי אברהם בן אהרן • רבי אהרן הכהן גאון • רבי יוסף הכהן בן עזרון • רבי עזרון • רבי שמואל הכהן בן יוסף • רבי יוסי הכהן בן שמואל • רבי שמעיה גאון • רבי יאשיהו בן אהרן • רבי שלמה בן יהודה גאון • רבי דניאל בן עזריה • רבי אליהו הכהן גאון • רבי אביתר גאון • רבי שלמה הכהן גאון (השני) • רבי מצליח הכהן גאון • רבי משה בן נתנאל הלוי • רבי אברהם בן מזהיר • רבי נתנאל בן משה הלוי • רבי שר שלום בן משה הלוי • רבי עזרא בן אברהם • רבי אברהם בן עזרא גאון • רבי שר שלום בן אברהם • צדוק גאון | |
אחרים | רב יצחק מפירוז שבור • רב אחאי גאון משבחא • רב שמעון קיירא • רב ניסים גאון • רבנו חננאל | |
תנאים • אמוראים • סבוראים • ראשונים • אחרונים |