סדריק וילאני

סדריק וילאני
Cédric Villani
	סדריק וילאני, 2015
לידה	5 באוקטובר 1973 (בן 50); בריב לה גאיירד, צרפת
ענף מדעי	מתמטיקה
מקום מגורים	צרפת
מקום לימודים	אוניברסיטת פריז-דופין; אקול נורמל סופרייר; תיכון לואי הגדול ;
מנחה לדוקטורט	פייר-לואי ליון
מוסדות	אוניברסיטת ליון 1; אוניברסיטת ליון ;
תלמידי דוקטורט	Clément Mouhot, Rémi Peyre, Thomas Gallouët, François Bolley, Alessio Figalli, Max Fathi
פרסים והוקרה	אביר בלגיון הכבוד (22 באפריל 2011); פרס פיאנו (2013); פרס האגודה האירופית למתמטיקה (2008); הרצאת פקו (2002); Gili Agostinelli Prize (2012); פרס ג'וסיה וילארד גיבס (2013); פרס פרנסואה מוריאק (2013); פרס ז'ק הרברנד (2007); פרס פרמה (2009); מדליית פילדס (2010); פרס אנרי פואנקרה (2009); מדליית פיוס האחד עשר (2014); פרס ג'וזף דוב (2014) ;
בן או בת זוג	Claire Calmet (?–2019)
צאצאים	Neven Villani
מספר צאצאים	2
	cedricvillani.org
תרומות עיקריות
	משוואת בולצמן; התאוריה הקינטית של הגזים; תורת הטרנספורטציה

סדריק וילאני (בצרפתית: Cédric Villani, נולד ב-5 באוקטובר 1973) הוא מתמטיקאי צרפתי העוסק בעיקר במשוואות דיפרנציאליות חלקיות ובפיזיקה מתמטית. ב-2010 זכה במדליית פילדס.

ביוגרפיה

לאחר שסיים את לימודיו בתיכון לואי הגדול החל ללמוד באקול נורמל סופרייר ואף שימש שם כמתרגל. ב-1998 קיבל דוקטורט מאוניברסיטת פריז דופין ובשנת 2000 החל ללמד באקול נורמל סופרייר דה ליון. כיום הוא פרופסור באוניברסיטת ליון. החל משנת 2009 עומד בראש מכון אנרי פואנקרה שבפריז. החל מיוני 2017 הוא חבר באספה הלאומית הצרפתית כנציג מפלגת הרפובליקה בתנועה! (!La République en Marche) של עמנואל מקרון

עבודותיו

וילאני עבד על התאוריה של משוואות דיפרנציאליות חלקיות הקשורות לפיזיקה סטטיסטית ובפרט למשוואת בולצמן. הראה לראשונה מה קצב ההתכנסות כאשר הערכים ההתחלתיים אינם קרובים לשיווי משקל תרמודינמי. כמו כן עבד על דעיכת לנדאו לא ליניארית.

עבד על תורת הטרנספורטציה ויישומיה בגאומטריה דיפרנציאלית.

קיבל את מדליית פילדס על עבודתו על דעיכת לנדאו ועל משוואת בולצמן.

כתבים נבחרים

Limites hydrodynamiques de l'équation de Boltzmann, Séminaire Bourbaki, June 2001; Astérisque vol. 282, 2002.
A Review of Mathematical Topics in Collisional Kinetic Theory, in Handbook of Mathematical Fluid Dynamics, edited by S. Friedlander and D. Serre, vol. 1, Elsevier, 2002, ISBN 978-0-444-50330-5.
Topics in Optimal Transportation, volume 58 of Graduate studies in mathematics, American Mathematical Society, 2003, ISBN 978-0-8218-3312-4.
Optimal transportation, dissipative PDE's and functional inequalities, pp. 53–89 in Optimal Transportation and Applications, edited by L. A. Caffarelli and S. Salsa, volume 1813 of Lecture Notes in Mathematics, Springer, 2003, ISBN 978-3-540-40192-6.
Cercignani's conjecture is sometimes true and always almost true, Communications in Mathematical Physics, vol. 234, No. 3 (March 2003), pp. 455–490
On the trend to global equilibrium for spatially inhomogeneous kinetic systems: the Boltzmann equation (with Laurent Desvillettes), Inventiones Mathematicae, vol. 159, #2 (2005), pp. 245–316
Mathematics of Granular Materials, Journal of Statistical Physics, vol. 124, #2–4 (July/August 2006), pp. 781–822
Optimal transport, old and new, volume 338 of Grundlehren der mathematischen Wissenschaften, Springer, 2009, ISBN 978-3-540-71049-3.
Ricci curvature for metric-measure spaces via optimal transport (with John Lott), Annals of Mathematics vol. 169, No. 3 (2009), pp. 903–991.
Hypocoercivity, volume 202, #950 of Memoirs of the American Mathematical Society, 2009, ISBN 978-0-8218-4498-4.
Théorème vivant, Bernard Grasset, Paris 2012

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סדריק וילאני בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של סדריק וילאני (בצרפתית)

סדריק וילאני, ברשת החברתית פייסבוק
סדריק וילאני, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
סדריק וילאני, ביישום טלגרם
סדריק וילאני, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
סדריק וילאני, באתר dblp
סדריק וילאני, באתר ResearchGate
סרטונים בהשתתפות סדריק וילאני בערוץ Numberphile, רשימת השמעה, באתר יוטיוב (באנגלית)
סדריק וילאני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

זוכי מדליית פילדס
המאה ה־20	אלפורס, דאגלס (1936) • סלברג, שוורץ (1950) • סר, קודאירה (1954) • רות, תום (1958) • הרמנדר, מילנור (1962) • גרותנדיק, כהן, סמייל, עטיה (1966) • בייקר, הירונקה, נוביקוב, תומפסון (1970) • בומביירי, ממפורד (1974) • דלין, מרגוליס, פפרמן, קווילן (1978) • יאו, קון, ת'רסטן (1982) • דונלדסון, פאלטינגס, פרידמן (1986) • ג'ונס, דרינפלד, ויטן, מורי (1990) • בורגיין, זלמנוב, יוקוז, ליון (1994) • בורכרדס, גוורס, מקמולן, קונטסביץ' (1998)
המאה ה־21	וויבודסקי, לפורג (2002) • אוקונקוב, ורנר, טאו, פרלמן (2006) • וילאני, לינדנשטראוס, סמירנוב, צ'או (2010) • אבילה, בהרגבה, היירר, מירזאח'אני (2014) • בירקאר, ונקאטש, פיגאלי, שולצה (2018) • דומיניל-קופן, הא, מיינרד, ויזובסקה (2022)