צ'רנוקיט

צ'רנוקיט
סוג הסלע סלע יסוד,סלע מותמר
סביבת היווצרות פלוטונית
הרכב

פלגיוקלז, ואורתופירוקסן, קווארץ,אורתוקלז,פאיאליט.

מינראלים נילווים : אמפיבול,מגנטיט,זירקון
תכונות וזיהוי גס גביש, פורפירי, כבד, בעל צבע כהה

צ'רנוקיט (אנגלית: Charnockite) הוא שם של סדרה של סלעים גבישיים המכילים בעיקר קווארץ ועוד מרכיב מאפי שבדרך כלל הוא אורתופירוקסן אבל לעיתים הוא אוליבין, בעיקר מסוג פאיאליט. הסלע כהה יחסית, כבד יחסית לגרניט ובעל גבישים גדולים (פורפירי).

הצ'רנוקיטים הם הסלעים העתיקים ביותר בקרום כדור הארץ[1]. מרבצי הסלע הידועים הם פרקמבריים, כלומר נוצרו לפני יותר מחצי מיליארד שנה.

סביבת היווצרות

עדיין לא ברור איך בדיוק נוצרים סלעים מסדרת הצ'רנוקיט. הטענה המדעית הרווחת היא שהם יכולים להיווצר מגיבוש מפריט, או מהתמרה של סלעים פלוטוניים, כמו גאברו וגרניט. במקרה כזה, של צ'רנוקיט מותמר, הוא שייך לפציאס של הגרנוליט. יש שימוש נרחב בצ'רנוקיט בפיסול ובאדריכלות בגלל צבעיו המיוחדים ועמידותו הגבוהה בתנאי סביבה אטמוספיריים.

תפוצה

הצ'רנוקיט מצוי בעיקר בשטחים גדולים של סלעים מתקופת הפרקמבריון. ידוע על מרבצי צ'רנוקיט בברזיל, בקנדה, בהודו ובאפריקה.

ההר הקדוש ארונאצ׳אלה (אנג׳) בטמיל נאדו עשוי ברובו מצ׳רנוקיט.

ההר הקדוש ארונאצ׳אלה בהודו עשוי מצ׳רנוקיט

מקור השם

הסלע נקרא על שם ג'וב צ'רנוק, מושל בריטי ומייסד העיר קולקטה, שאחוזת הקבר שלו בנויה מאריחים של צ'רנוקיט.

סביבת היווצרות

התיאוריה הרווחת בין הגאולוגים היא שהצ'רנוקיטים נוצרים כתוצאה מהתמיינות בתחתית של תא מאגמה, כאשר המאגמה מתגבשת באופן איטי והיסודות הכבדים והכהים (מלאנוקריטיים או מאפיים) מתגבשים ושוקעים למטה. הצ'רנוקיטים בדרך כלל מכילים יותר מינראלים כבדים וכהים כמו פירוקסנים ומגנטיט מאשר סלעים גרניטיים.

סוגי צ'רנוקיטים

דיאגרמת QPA של קבוצת הצ'רנוקיט

האנדרביט הוא המאפי מבין הצ׳רנוקיטים, אין בו כמעט בכלל פלדספר אשלגני והוא מורכב מפירוקסן, פלגיוקלז וקוורץ.

המנגריט הוא צ'רנוקיט בעל הרכב בינוני, כלומר, לא מאפי ולא פלסי שמקביל להרכב של מונזוניט.

הג'וטוניט הוא צ'רנוקיט מאפי, אך פחות מאפי מהאנדרביט. מצוי בכמויות גדולות באזור רוגלנד במערב נורווגיה.[2]

סלע צ׳רנוקיט באזור קוויבק

שימושים

סביבות ההיווצרות הטיפוסיות של הצ׳רנוקיטים, בעיקר בתחתיות התא המגמטי, מקנות לצ׳רנוקיטים צפיפות רבה, ספיגות אפסית וחוזק גבוה. כמו כן לעיתים קרובות מצויים בסלע גבישים גדולים של מינראלים צבעוניים, בעיקר מקבוצת הפירוקסן. מסיבות אלו, בארצות בהן מצויים צ׳רנוקיטים בכמויות גדולות, הם נחשבים לחומר גלם מועדף על ידי פסלים ובנאים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צ'רנוקיט בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ האתרים בקנדה בהם נמצאו זירקונים מתקופת ההאדן מכילים מגוון של ליתולוגיות, בעיקר כאלו עם פרוטוליט טונליטי. כיוון שהטונאליט חופף לצ'רנוקיט בחלק מהרכביו האפשריים, אין כאן מחלוקת אמיתית.
  2. ^ J. C. Duchesne, R. Maquil, D. Demaiffe, The Rogaland Anorthosites: Facts and Speculations, Dordrecht: Springer Netherlands, 1985, עמ' 449–476, ISBN 978-94-009-5450-2. (באנגלית)