צומור

תל כזל

(למפת סוריה מוגדלת)

 

דמשק

חלב

חומס

לטקיה

חמה

דיר א-זור

אל-חסכה

א-רקה

הים
התיכון

ישר.

לבנון

ירדן

עיראק

טורקיה

תל כזל

(למפת סוריה רגילה)

 

דמשק

חלב

חומס

לטקיה

חמה

דיר א-זור

אל-חסכה

א-רקה

הים
התיכון

ישר.

לבנון

ירדן

עיראק

טורקיה

תל כזל

צומור (צֻמֻר או צְמָר, במצרית קדומה: Smr; באכדית: Su-mu-ru; באשורית: Si-mi-ra) הייתה עיר פניקית לחופי הים התיכון, בסוריה של היום. העיר שכנה דרומית לארוד.

העיר מוזכרת בספר בראשית, י, יח בפרק המספר אל תולדות בני נח, בתיאור השושלת של כנען נכתב ” וְאֶת-הָאַרְוָדִי וְאֶת-הַצְּמָרִי וְאֶת-הַחֲמָתִי וְאַחַר נָפֹצוּ מִשְׁפְּחוֹת הַכְּנַעֲנִי”. תיאור זהה מופיע בדברי הימים א א, טז.

העיר הייתה מרכז סחר גדול. צומור מוזכרת בתעודות מימי תחותמס השלישי. לאחר קרב מגידו, העיר הפכה ביחד עם מספר ערים נוספות למרכז שלטון מנהלי מצרי בכנען.^[1] העיר מופיעה במכתבי אל-עמארנה מהמאה ה-14 לפנה"ס, שם שליטה היה אחריבתה (Ahribta). על פי המכתבים, בעיר היו מבני שלטון מצרי, וכונתה "מקום מנוחה של פרעה" ו"עירו של השמש".

בעקבות התרופפות השליטה של מצרים בפיניקיה כבש המלך עַבְּד-אַשרתָה (Abdi-Ashirta) מממלכת אמורו את העיר. בעקבות מסע מצרי לאזור נהרג עַבְּד-אַשרתָה והעיר עברה לחסותו של מלך גבל רב-הדה (Rib-Hadda). על פי המכתבים לאחר מכן עַזירוּ (Aziru) בנו של עַבְּד-אַשרתָה שמלך אחריו כבש את צומור. העיר מוזכרת גם ברשימת הערים שנכבשו על ידי סתי הראשון.^[2]

בשנת 1335 לפנה"ס, במהלך שנת שלטונו האחרונה של אחנתון, פרצה בצומור מגפת טולרמיה (Tularemia). מגפה זו, אשר לה גרמו חיידקי ‏Francisella tularensis, מוזכרת במכתב אל-עמארנה מס' 96 בו נכתב כי יש מגפה בצומור. בעקבות התפרצות המגפה נאסר על תושבי העיר וכן על סוחרים שביקרו בה להיכנס לתחומי העיר גבל. אמצעי זהירות זה לא הועיל הרבה שכן המחלה התפשטה במהירות לאורך נתיבי המסחר הראשיים של המזרח התיכון והגיעה דרומה עד למגידו, מזרחה עד בבל, מערבה לחופי קפריסין והאיים האגאיים וצפונה לממלכת החתים וארזוה.^[3]

מכתב א"ע 96 שנשלח על ידי שר מצרי לריבהדה מושל גבל:

לריבהדה (ב)ני אמור; כה (אמר) המצביא, אביך: לו ישאל האל לשלומך (ו)לשלום ביתך! מכיוון שהנך אומר, "לא ארשה לאנשי צומור להכנס אל עירי; יש מגפה בצומור" האם היא מגפה בבני אדם או בחמורים? מהי המגפה בחמורים שהם אינם יכולים ללכת? אז שמו[ר]! חמורי המלך הם או לא? שלא יאבד רכוש המלך עד שיחפשם בעליו. אם (של) המלך אדוני החמורים, חפש את חמורי המלך. למה הנך מתנהג כך כלפי עבדי המלך? שלח אנשים [ל]שמור את העיר. [ו]הרי כתבתי [ל]מלך עליכם. לו ישיב לי ב[מכת]ב על הכול

— תרגמה: ציפורה כוכבי רייני^[4]

העיר מופיעה גם בפפירוס אנאסטאזי א. פפירוס מראשית ימי שלטונו של רעמסס השני מציין שהעיר הייתה הצפונית ביותר בחוף הפיניקי שבה שהה חיל מצב מצרי.^[5] לפי הפפירוס צומור נכללה בגבולה של כנען, שהיה מחוז שלטון מצרי בתקופת הממלכה החדשה.^[6] העיר נקראה "צומור של ססי" כלומר צומור של רעמסס, ומכאן שהייתה רכושו.

העיר מוזכרת בתעודות מתקופתו של תגלת פלאסר הראשון (1115–1076 לפנה"ס), בהן הוא מספר שכבש את האזור, וקיבל מנחה מגבל, צידון וארוד; הוא הפליג על אניות אנשי ארוד למרחק של "שלוש שעות כפולות" מהעיר ארוד האי לעיר צומור אשר בארץ אמורו.^[7] בכתובת של המלך האשורי אדד-ניררי השלישי שמלך בין השנים 811–783 לפנה"ס, הוא מציין: ”את צלם מלכותי הצבתי בעיר ארוד השוכנת בלב הים”. תגלת פלאסר השלישי כבש את העיר בשנת 738 לפנה"ס, העיר הייתה בתחום השפעתה של חמת, והוא צרף אותה ביחד עם ערקה כפחווה. בעקבות מותו של שלמנאסר החמישי בשנת 722 לפנה"ס, מרדה העיר בשלטון האשורי ביחד עם חמת. העיר נכבשה מחדש בשנת 720 לפנה"ס בימי סרגון השני.^[2] ברשימת האפונים האשורי מופיעים שני נציבי צומור.

העיר מופיעה גם במטבעות מהתקופה ההלניסטית, וכן בכתביהם של סטראבון ופליניוס הזקן. אצל סטראבון העיר הייתה שייכת לממלכת ארוד. פליניוס מציין שהעיר שכנה בנהר אל-כביר לבין מרתוס.

במשך השנים הועלו מספר הצעות לזיהוי אתרה של העיר, ביניהן תל צמריאן שבו נמצאו שרידים מתקופת הברונזה. תל כזל, אף על פי שהוא אינו בקרבת הים וטבת אל-חמאם, השוכן ליד הים. הארכאולוג הצרפתי מוריס דונאן (Maurice Dunand) שהחל לחפור באתר הארכאולוגי תל כזל (Tell Kazel) בשנת 1957 הציע לזהות את האתר עם העיר צומור. האתר שוכן באזור העיר סאפיתא שבמחוז טרטוס.

שמה של העיר מופיע ב-42 מכתבים בקורפוס מכתבי אל-עמארנה,^[8] בחלקם שם העיר מופיע במכתב יותר מפעם אחת.

• "צמר, צמרי", אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, כרך ו' עמ' 740–742

ערים ומושבות פיניקיות
כנען	ערי החוף אלת • רפיח • עזה • אשקלון • אשדוד • מחוז יבנה • יפו • תל מיכל • ארשף • אליכין • מגדל עבדעשתרת • תל מבורך • קרוקודילון • דאר • עתלית • קרתה • שקמונה • תל אבו הואם • בעל • תל בירה • עכו • כברי • אכזיב • חמון • צור • מחלב • צרפת • צידון • בארות • גבל • בתרון • טריפולי • אורתוסיה • ערקת • צמר • מרימה (אנ') • מרת (אנ') • אַרְוָד • אנטי־ארוד • קרן • בלנאה • פלטוס (אנ') • גבעל • לאדכא • אוגרית־רמיתה • מוריאנדה פנים הארץ מרשה • ירושלם • שכם • כבול • מצפה ימים • קדש • תל אנפה • כמד • בעל־בקע
קיליקיה	אזתודי • אדון • לארטס (אנ')
אי־כתיים/אלשי	כתי • אדיל • תמש • לפש • פף • סלמיס • אמתוס (אנ')
יוון	רודן • כפתור • אי־כתר (אנ') • סאמוס • קליסטה־תרה • תאסוס • עבדרת • אתונה • פיראוס • תבאי (אנ') • דמטריאס • קוס • אוליארוס (אנ') • פויניקוס (אנ')
מצרים	תחפנחס • מף • איפסמבול
סיציליה	צור הכוסים • אגרגנת • הראקליה מינואה • סלינוס (אנ') • מזר (אנ') • ליליבאיום • מטוא (אנ') • דרפנה • ארך • ציץ • כפרא (אנ') • חמר (אנ') • ראש מלקרת • הנה
שרדן	אולביה • פאולי ג'ריי (מארח?) (אנ') • כרלי • נורה (אנ') • ביתען (אנ') • סלכי (אנ') • אי נצים (אנ') • מונטה סיראי (אנ') • נאפוליס (אנ') • תרוס (אנ') • אלגרו
קורסיקה	אלליה (אנ')
מצר מלקרת	אנן • גול • אירנם • למפדוזה
צפון אפריקה	תובקטיס • לפקי • ויעת, פילן, מעקר • צברתען • מנינקס • מקם חדש (אנ') • קפסה • תעינת (אנ') • ראש פה (אנ') • אכולה (אנ') • שטפשר (אנ') • תפסוס (אנ') • לפקי (תוניסיה) (אנ') • ראש פנת • אדרמת • מכתר (אנ') • תנסמת (צר') • אספיס (אנ') • כרכואן • קרתחדשת • עתקת • ראש אשמן (אנ') • עפון אקרא • תבגג • ווגה (אנ') • אלתברש (אנ') • בבעל (אנ') • תברכען (אנ') • תגרן (אנ') • עפון (אנ') • מלכא (אנ') • מקמא (אנ') • ראש כד (אנ') • כרטן • טפתען (אנ') • אי גלגל (אנ') • סראע (אנ') • תמכי (אנ') • ראש עז (אנ') • ראשיפיסיר (אנ') • אי אמן (אנ') • ראש כובב (אנ') • כש (אנ') • ראשוביקרי (אנ') • ראש גני (אנ') • אי כוסים • תיפאזה • אי חול (אנ') • גנגן (אנ') • קרתן (אנ') • כמא (אנ') • ראשגון (אנ') • ראש אדר • אבן חק (אנ') • חק ש עלשת • תיתגא (אנ') • יוליה קונסטנטינה זיליל (אנ') • לכש (אנ') • וולוביליס (אנ') • תומיאטרי (אנ') • תמדעת (אנ') • סלעת־שעלת (אנ') • אזמה (אנ') • ראשיביס • מוגדור • אגדר
אישפניה	אליסובו • נמל חנבעל ונמל מגן • אוסונובה • טבירה (אנ') • אונובה • שפלה • קרת חמן (אנ') • קרת טובה • לבריחה (אנ') • אגדר • קרת (אנ') • מונס קלפה • קרו דל ווילאר (אנ') • מלחת • טוסקנוס (אנ') • צכץ • עבדרת (אישפניה) (אנ') • תותוגי (אנ') • תגלת (אנ') • קרתחדשת (אישפניה) • הרנא (אנ') • אקרה לאוקה • צוריכה (אנ') • טרקו
האיים הבלאריים	איבשם (אנ') • מגן
עוד	מסלת • אביניון • נים • אי נור • עשתרות (אנ') • תרשיש • אופיר • אימפריית קרתחדשת