קווין דה בראונה
 | ||||||||||||||
| דה בראונה במדי נבחרת בלגיה, 2018 | ||||||||||||||
| מידע אישי | ||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| לידה |
28 ביוני 1991 (בן 32) דרונחן, גנט שבבלגיה | |||||||||||||
| גובה | 1.81 מטר | |||||||||||||
| עמדה | קשר | |||||||||||||
| מועדוני נוער | ||||||||||||||
| ||||||||||||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||||||||||||
| ||||||||||||||
| ||||||||||||||
| נבחרת לאומית כשחקן** | ||||||||||||||
| ||||||||||||||
| ||||||||||||||
|
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד ומעודכנים ל-4 ביוני 2023 ** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-28 במרץ 2023 | ||||||||||||||
קווין דה בראונה (בהולנדית: Kevin De Bruyne; נולד ב-28 ביוני 1991) הוא כדורגלן בלגי המשחק בעמדת הקשר ההתקפי במנצ'סטר סיטי ובנבחרת בלגיה, בהן הוא משמש כקפטן.
קריירת מועדונים
תחילת הדרך בגנק
דה בראונה התחיל את הקריירה שלו בקבוצת עיר הולדתו מרובע דרונחן(אנ') שבעיר גנט, בלגיה. ב-1999 עבר לגנט ולאחר שש שנים עבר לראסינג גנק, ובגיל 17 עלה לקבוצה הבוגרת. דה בראונה ערך את הופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת בהפסד 0–3 לשרלרואה ב-9 במאי 2009. ב-7 בפברואר 2010 הבקיע דה בראונה את השער הראשון שלו בקבוצה הבוגרת, בניצחון 0–1 נגד סטנדרד לייז'. הוא כבש חמישה שערים ובישל 16 שערים ב-32 משחקים בעונת 2010/2011 ובאותה שנה זכה עם המועדון באליפות.
צ'לסי והשאלה לוורדר ברמן
ב-31 בינואר 2012 חתם דה בראונה לצ'לסי לחמש וחצי שנים תמורת שבעה מיליון פאונד. ב-18 ביולי 2012 ערך את הופעת הבכורה הלא רשמית שלו במועדון נגד סיאטל סאונדרס ב-2 באוגוסט 2012 הושאל דה בראונה לוורדר ברמן. ב-15 בספטמבר 2012 הבקיע את שער הבכורה שלו במדי ברמן בהפסד 2–3 להנובר 96. אף על פי שהציג יכולת טובה נקלע עם הקבוצה למאבקי ההישרדות בליגה, אך סייע לה להישאר בסוף העונה בליגה הבכירה.
בסיום עונת 2012/2013 בורוסיה דורטמונד ובאייר לברקוזן הביעו עניין בשחקן, אך ז'וזה מוריניו שהתמנה למאמן צ'לסי החליט להחזיר אותו. ב-21 ביולי כבש את שער הבכורה שלו במשחק ידידות נגד נבחרת כוכבי מלזיה. ב-18 באוגוסט 2013 כבש את שער הבכורה שלו בליגה בניצחון 0–2 נגד האל סיטי.
וולפסבורג
ב-18 בינואר 2014 עבר לוולפסבורג תמורת 18 מיליון פאונד. בעונתו השנייה בוולפסבורג דה בראונה כבש 16 שערים בכל המסגרות ובישל 27 שערים, היכולת שהציג זיכתה אותו בשחקן העונה בבונדסליגה. הוא הוביל את קבוצתו לזכייה בגביע הגרמני אחרי ניצחון 3–1 על דורטמונד.
מנצ'סטר סיטי
ב-29 באוגוסט 2015 עבר דה בראונה למנצ'סטר סיטי תמורת 75 מיליון אירו. במשחקו השני בפרמייר ליג הוא כבש בהפסד של מנצ'סטר סיטי 2–1 לווסטהאם. דה בראונה הוביל את מנצ'סטר סיטי להופעה היסטורית בחצי גמר ליגת האלופות אחרי שהוא כבש בניצחון 1–0 על פריז סן-ז'רמן בשלב רבע הגמר. בסך הכל דה בראונה כבש בעונת הבכורה שלו במנצ'סטר סיטי 16 שערים. בעונת 17–2016 מנצ'סטר סיטי סיימה במקום השלישי בליגה, דה בראונה הצטיין וסיים כמלך הבישולים בפרמייר ליג עם 18 בישולים. ב־22 בינואר 2018 דה בראונה האריך את חוזהו עד שנת 2023.[1] באותה עונה הוא זכה עם מנצ'סטר סיטי בגביע הליגה ובאליפות הפרמייר ליג. הוא סיים בפעם השנייה ברציפות כמלך הבישולים של הפרמייר ליג עם 16 בישולים לצד שמונה שערים. באותה עונה הוא נכלל בנבחרת העונה של הפרמייר ליג. עונת 2019/2020 הייתה עונת שיא של דה בראונה מבחינה אישית. בפרמייר ליג הוא כבש 13 שערי ליגה, והוא רשם 20 בישולים בליגה, מה שזיכה אותו פעם נוספת בתואר מלך הבישולים בפרמייר ליג. דה בראונה השווה גם את שיא הבישולים לעונה לכמות שרשם תיירי הנרי בעונת 2002/2003.בעונת 2020/2021 כבש בניצחון של מנצ’סטר סיטי על פריז סן ז’רמן 1–2 בחצי גמר ליגת אלופות, שלאחר מכן עלתה לגמר אלופות ראשון בהיסטוריית הקבוצה. דה בראונה היה אחד השחקנים הדומיננטיים בעונה הזו, והיה חלק משמעותי בכך שסיטי כבשה 102 שערי ליגה על אף שהיא הפסידה את תואר האליפות לליברפול, בהתאם לכך, זכה בתואר כדורגלן השנה בליגה האנגלית בתום העונה.[2] גם בסיום עונת 2020/2021 זכה בתואר, שנה שנייה ברציפות.[3] ב-5 באפריל 2021 האריך את חוזהו במנצ'סטר סיטי עד 2025.[4] ב-11 במאי 2022 כבש רביעייה בניצחון 1–5 על וולברהמפטון וונדרס במסגרת הפרמייר ליג. בסיום אותה העונה זכה בתואר שחקן העונה בפרמייר ליג בפעם השלישית.
קריירה בינלאומית
בצעירותו, שיחק דה בראונה בכל נבחרות בלגיה הצעירות. ב-11 באוגוסט 2010 ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת הבוגרת בהפסד 0–1 לפינלנד. במהלך מוקדמות מונדיאל 2014 הפך דה בראונה לשחקן הרכב בנבחרת וכבש ארבעה שערים, ובסוף הקמפיין עלה עם נבחרתו לטורניר גדול לראשונה מזה 12 שנים. בטורניר זה הגיעה בלגיה לשלב רבע הגמר שבו הפסידה לארגנטינה 0–1. דה בראונה שיחק בנבחרת בלגיה במונדיאל 2018, שבו העפילה לחצי הגמר והפסידה לנבחרת צרפת.
נכלל בסגל נבחרת בלגיה לטורניר מונדיאל 2022.[5]
חיים אישיים
אמו של דה בראונה היא בלגית, ילידת בורונדי וחיה גם בחוף השנהב. דרונגן, עיר הולדתו, היא במטרופולין העיר גנט, בפלנדריה, החלק דובר ההולנדית של בלגיה. מלבד שפת אמו הוא דובר גם צרפתית, אנגלית וגרמנית.
מאז 2014 נמצא דה בראונה במערכת יחסים עם מישל לקרואה. בני הזוג נישאו ביוני 2017, ולהם שלושה ילדים.
דה בראונה היה שגריר מטעם ספיישל אולימפיקס 2014, שהתקיימה באנטוורפן.
תארים
- ראסינג גנק
- וולפסבורג
- הגביע הגרמני: 2014/2015
- הסופר קאפ הגרמני: 2015
- מנצ'סטר סיטי
- אליפות אנגליה (5): 2017/2018, 2018/2019, 2020/2021, 2021/2022, 2022/2023
- גביע אנגלי: 2018/2019, 2022/2023
- גביע הליגה האנגלית (5): 2015/2016, 2017/2018, 2018/2019, 2019/2020, 2020/2021
- מגן הקהילה (2): 2018, 2019
- ליגת האלופות: 2022/2023
- הסופר קאפ האירופי: 2023
- מקום שלישי בגביע העולם: מונדיאל 2018
- אישיים
- הכדורגלן הצעיר של השנה בבונדסליגה: 2012/2013
- כדורגלן העונה בבונדסליגה: 2014/2015
- נבחרת העונה בליגה האירופית: 2014/2015
- כדורגלן השנה בגרמניה: 2015
- ספורטאי השנה בבלגיה: 2015
- שחקן השנה של מנצ'סטר סיטי: 2015/2016, 2017/2018, 2019/2020
- FIFPRO World 11: 2020
- קבוצת השנה העולמית מטעם IFFHS: 2017, 2019, 2020, 2021
- נבחרת השנה של אופ"א: 2017, 2019, 2020
- נבחרת השנה בליגת האלופות: 2017/2018, 2018/2019, 2019/2020, 2020/2021
- נבחרת הטורניר של גביע העולם: 2018
- כדורגלן השנה בפרמייר ליג: 2019/2020, 2020/2021
קישורים חיצוניים
קווין דה בראונה, ברשת החברתית פייסבוק
קווין דה בראונה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
קווין דה בראונה, ברשת החברתית אינסטגרם
קווין דה בראונה, ברשת החברתית טיקטוק- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר BDFutbol
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל, באתר ESPN
- פרופיל השחקן באתר Sporza
- מיכאל יוכין, יחיד מול רבים: קווין דה בראונה המשודרג הוא שחקן העונה הנוכחית בפרמיירליג, באתר וואלה!, 30 בדצמבר 2019
הערות שוליים
- ^ דה בריינה האריך חוזה בסיטי עד 2023, באתר ערוץ הספורט, 22 בינואר 2018
- ^ דה בריינה נבחר לשחקן העונה בפרמיירליג, באתר ערוץ הספורט, 16 באוגוסט 2020
- ^ "De Bruyne wins second PFA men's award". BBC Sport (באנגלית בריטית). נבדק ב-2021-06-07.
- ^ מנצ'סטר סיטי: דה בריינה האריך חוזה עד 2025, באתר ynet, 7 באפריל 2021
- ^ Roberto Martinez selects 26 devils for the World Cup באתר הרשמי של התאחדות הכדורגל הבלגית המלכותית, 10 בנובמבר 2022 (באנגלית)
| כדורגלן השנה בגרמניה | |
|---|---|
|
| כדורגלן השנה בליגה האנגלית (התאחדות השחקנים) | |
|---|---|
|
| נבחרת בלגיה – מונדיאל 2014 | ||
|---|---|---|
|
1 קורטואה • 2 אלדרווירלד • 3 ורמאלן • 4 קומפני • 5 ורטונגן • 6 ויטסל • 7 דה בראונה • 8 פלאיני • 9 לוקאקו • 10 אזאר • 11 מיראלס • 12 מיניולה • 13 בוסו • 14 מרטנס • 15 ואן בויטן • 16 דפור • 17 אוריגי • 18 לומבארטס • 19 דמבלה • 20 יאנוזאי • 21 ואנדן בורה • 22 שאד'לי • 23 סימאן • מאמן: וילמוטס |
| |
| נבחרת בלגיה – יורו 2016 | ||
|---|---|---|
|
1 קורטואה • 2 אלדרווירלד • 3 ורמאלן • 4 ניינגולן • 5 ורטונגן • 6 ויטסל • 7 דה בראונה • 8 פלאיני • 9 ר. לוקאקו • 10 אזאר • 11 קרסקו • 12 מיניולה • 13 ז'ילה • 14 מרטנס • 15 דנאייר • 16 מנייה • 17 אוריגי • 18 קבאסלה • 19 דמבלה • 20 בנטקה • 21 ג'. לוקאקו • 22 בטשואיי • 23 סימאן • מאמן: וילמוטס |
| |
| נבחרת בלגיה – מונדיאל 2018 (מקום שלישי) | ||
|---|---|---|
|
1 קורטואה • 2 אלדרווירלד • 3 ורמאלן • 4 קומפני • 5 ורטונגן • 6 ויטסל • 7 דה בראונה • 8 פלאיני • 9 לוקאקו • 10 א. אזאר • 11 קרסקו • 12 מיניולה • 13 קסטילס • 14 מרטנס • 15 מנייה • 16 ת. אזאר • 17 טיילמאנס • 18 יאנוזאי • 19 דמבלה • 20 בויאטה • 21 בטשואיי • 22 שאד'לי • 23 דנדונקר • מאמן: מרטינס |
| |
| נבחרת בלגיה – יורו 2020 | ||
|---|---|---|
|
1 קורטואה • 2 אלדרווירלד • 3 ורמאלן • 4 בויאטה • 5 ורטונגן • 6 ויטסל • 7 דה בראונה • 8 טילמנס • 9 לוקאקו • 10 א. אזאר • 11 קרסקו • 12 מיניולה/קמינסקי • 13 סלס • 14 מרטנס • 15 מנייה • 16 ת. אזאר • 17 פנאקן • 18 דנאייר • 19 דנדונקר • 20 בנטקה • 21 קסטאן • 22 שאד'לי • 23 בטשואיי • 24 טרוסארד • 25 דוקו • 26 פראט • מאמן: מרטינס |
| |
| נבחרת בלגיה – מונדיאל 2022 | ||
|---|---|---|
|
1 קורטואה • 2 אלדרווירלד • 3 תיאט • 4 פאאס • 5 ורטונגן • 6 ויטסל • 7 דה בראונה • 8 טילמנס • 9 לוקאקו • 10 א. אזאר • 11 קרסקו • 12 מיניולה • 13 קסטילס • 14 מרטנס • 15 מנייה • 16 ת. אזאר • 17 טרוסארד • 18 אוננה • 19 דנדונקר • 20 פנאקן • 21 קסטאן • 22 דה קטלארה • 23 בטשואיי • 24 אופנדה • 25 דוקו • 26 דבאסט • מאמן: מרטינס |
| |
