של (חברה)

של בע"מ
Shell plc
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית - בורסת לונדון, בורסת יורונקסט, בורסת ניו יורק
בורסה הבורסה לניירות ערך בניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים Marcus Samuel, 1st Viscount Bearsted, Henri Deterding עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1907–הווה (כ־117 שנים)
חברות בנות
  • Bataafse Petroleum Maatschappij
  • Shell Czech Republic
  • Shell Deutschland Oil
  • Aera Energy
  • Shell Pakistan
  • Shell Overseas Investments
  • Shell Transport and Trading Company
  • Shell International Petroleum Company
  • Koninklijke Nederlandsche Maatschappij tot Exploitatie van Petroleumbronnen in Nederlandsch-Indië
  • של הממלכה המאוחדת
  • Dansk Shell
  • Salym Petroleum Development
  • Bataafsche Import Maatschappij
  • של קנדה
  • חברת הדלק של
  • של אחזקות מעבר לים
  • Raízen
  • של ניגריה
  • Shell Aircraft
  • Rhenania-Ossag
  • Royal Dutch Shell Group of Companies
  • Shell Deutschland Oil
  • NNGPM
  • Shell Recharge
  • Anglo Saxon Petroleum
  • Limejump עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה Shell Centre עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי הולנדהולנד האג, הולנד
ענפי תעשייה תעשיית הנפט, קידוח נפט וגז טבעי עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים נפט
גז טבעי
הכנסות 467 מיליארד דולר (2012)
רווח 27 מיליארד דולר (2012)
הון עצמי 190,463,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־31 בדצמבר 2019) עריכת הנתון בוויקינתונים
יו"ר אנדרו מקינזי
מנכ"ל פטר ווסר
עובדים 90,000 (2011)
 
www.shell.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תחנת דלק של החברה בקליפורניה, ארצות הברית

של בע"מאנגלית: Shell plc), שעד 22 בינואר 2022 נקראה רויאל דאטש שלאנגלית: Royal Dutch Shell plc),[1] היא חברת אנרגיה אנגלית-הולנדית רב לאומית שמרכזה בלונדון, העוסקת בנפט ובגז טבעי. החברה פועלת באינטגרציה אנכית, ופעילה בכל תחומי הפעילות של תעשיית הנפט והגז - חיפוש והפקה, זיקוק, הפצה ושיווק, פטרוכימיקלים, ייצור חשמל ומסחר. החברה פעילה גם בתחומי אנרגיה מתחדשת ודלק ביולוגי. של פועלת במעל 90 מדינות, מייצרת אנרגיה בשווי 3.1 מיליון חביות נפט ביום, ומפעילה 44 אלף תחנות דלק. של היא החברה השנייה בגודלה בעולם לפי הכנסות (אחרי אקסון מוביל), ואחת משש חברות האנרגיה הציבוריות הגדולות בעולם (סופרמייג'ורס).

היסטוריה

החברה נוסדה בפברואר 1907 בעקבות מיזוג שתי חברות מתחרות - חברת הנפט ההולנדית "רויאל דאטש", וחברת התובלה והמסחר הבריטית "של", במטרה להתחרות בחברת האנרגיה האמריקנית "סטנדרד אויל" (כיום אקסון מוביל) שייסד ג'ון רוקפלר. "רויאל דאטש" נוסדה בשנת 1890 בידי ז'אן בפטיסט אוגוסט קסלר והנרי דטרדינג, בחסות המלך ויליאם השלישי. "של" נוסדה בשנת 1897 בידי האחים היהודים מרקוס וסמואל סמואל. מקור שם החברה בעסק שהפעיל אביהם, לייבוא ולמכירת קונכיות. בשנת 1952, החברה הייתה הראשונה לרכוש ולהפעיל מחשב מסחרי בהולנד - פרנטי סימן 1, שהופעל במעבדת החברה באמסטרדם.

מטה החברה נמצא בהאג שבהולנד, והיא רשומה בלונדון שבאנגליה. מניות החברה נסחרות בבורסת לונדון (החברה הגדולה ביותר במדד FTSE 100), בורסת יורונקסט באמסטרדם ובורסת ניו יורק. של סיפקה את התשתית לחברת האנרגיה הישראלית פז, כאשר השנייה רכשה את פעילותה של הראשונה בארץ לפני קום המדינה. בנוסף, סמל חברת פז עוצב בהשראת סמל חברת של.

באפריל 2015 דווח ששל צפויה לרכוש את חברת BG (אנ') הבריטית ב-69.6 מיליארד דולר[2]. עסקת הרכישה הושלמה בפברואר 2016[3].

לשל פרויקטים בתחום הנפט והגז הטבעי בכל רחבי העולם, ובין היתר באגן פרמיאן במערב טקסס. באזור זה פועלות חברות נפט נוספות, דוגמת אקסון מוביל ותאגיד שברון. פעילותן של חברות הנפט באזור, לרבות של, הורידה את רמת האבטלה והביאה לפריחה בתעשייה אך גם יצרה מספר רב של בעיות, ביניהן צפיפות בבתי הספר, עליה במספר תאונות הדרכים הקטלניות ובעיות ברשת החשמל המקומית. לפיכך, בנובמבר 2018 הודיעה חברת של על הצטרפותה לקבוצת "השותפות האסטרטגית של פרמיאן". השותפות פועלת עם גורמי ממשל מקומיים ופדרליים, כמו גם עם ארגונים ללא כוונת רווח ועם עסקים מקומיים, כדי לטפל בחלק מן הבעיות שהן יצרו בתחומי התעסוקה, הדיור ושירותי הבריאות[4].

הפרת זכויות אדם בניגריה

במשך השנים עלה מספר פעמים הקשר בין חברת "של" לזכויות האדם בניגריה.

בשנת 1996 מספר ארגוני זכויות אדם טענו שחברת "של" אחראית למקרים בהם בוצעו הפרות לכאורה של זכויות אדם בניגריה, ביניהם הוצאה להורג, מקרי פשע נגד האנושות, עינויים, יחס בלתי אנושי ומעצר מנהלי שרירותי. בפרט נטען ששיתוף הפעולה בין החברה לבין המשטר הצבאי בניגריה גרם ישירות לרציחתם של שמונה מראשי שבט האוגוני, ביניהם קן סארו-ויוה, בשנת 1995.

נגד החברה הוגשו מספר תביעות משפטיות בנושא זה, ובהסכם פשרה היא הסכימה לשלם 15.5 מיליון דולר. החברה לא קיבלה כל אחריות על הטענות נגדה.

בשנת 2009 נטען בדו"ח של אמנסטי אינטרנשיונל שהחברה אחראית לפגיעה בזכויות האדם בדלתת הניז'ר, כתוצאה מטיפול לקוי בדליפות גז ונפט.

בשנים 2009–2010 פורסמו מסמכים מודלפים בהם נאמר שחברת "של" החדירה סוכנים לכל משרדי הממשלה בניגריה ומצליחה להשפיע על החלטות פוליטיות. כמו כן נאמר שם שהחברה העבירה באופן סדיר תשלומי שוחד לאנשי הצבא הניגרי על מנת למנוע מהומות.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא של בוויקישיתוף

הערות שוליים