אזוב (עיר)
| |||
פוטומונטז' של אזוב | |||
מדינה | רוסיה | ||
---|---|---|---|
אובלסטי | מחוז רוסטוב | ||
ראש העיר | Sergey Bezdolniy | ||
תאריך ייסוד | 1067 | ||
שטח | 66 קמ"ר | ||
גובה | 10 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 81,924 (2021) | ||
קואורדינטות | 47°06′00″N 39°25′00″E / 47.1°N 39.416666666667°E | ||
אזור זמן | UTC +3 | ||
http://www.gorodazov.ru/ | |||
|
אזוב (ברוסית: Азов; בטורקית: Azak) היא עיר במחוז רוסטוב בדרום-מערב רוסיה. העיר ממוקמת על היובל הדרומי של נהר דון, 11 ק"מ מזרחית למקום בו הוא נשפך לים אזוב, ו-25 ק"מ דרומית-מערבית לעיר רוסטוב על הדון. בשנת 2010 מנתה אוכלוסיית העיר 82,937 תושבים.
היסטוריה
בתחילת המאה ה-3 לפנה"ס הוקמה לחוף ים אזוב מושבה יוונית שנקראה טנאיס (Τάναϊς), על שמו היווני של נהר דון, אם כי נקרופוליס שהתגלה באתר מעיד על התיישבות כבר בתקופת הברונזה. טנאיס חרבה בידי הגותים במאה ה-3 וחורבותיה שוכנות מספר קילומטרים מצפון לאזוב.
במאה ה-10 בא האזור תחת שליטתה של נסיכות טמוטראקאן (Тмутаракань) הסלאבית, אך ב-1067, השנה הנחשבת לשנת ייסודה של העיר, השתלטו על המקום הקפצ'אקים (טורקית Kıpçak), בני עם טורקי אשר העניקו לו את השם אזאק, "מקום נמוך". משם זה התפתח השם המודרני שהוחל הן על העיר והן על הים הסמוך. קיימת סברה עממית מקובלת הטוענת כי מקורו של השם הוא בנסיך בשם אזום או אסוף, אשר נהרג בעת הגנת העיר.
אורדת הזהב (Altın Orda Devleti) המונגולית שלטה בחופי ים אזוב במהלך המאה ה-13 וה-14, אך לסוחרים מוונציה ומג'נובה הותר להתיישב באתר העיר המודרנית, וב-1316 הם הקימו מושבה לה קראו טאנה בהשפעת השם היווני הקדום. ב-1471 כבשו העות'מאנים את טאנה והקימו בה את מצודת "אזק" או "אזוב". ממועד זה ובמשך מאות שנים, הייתה מצודת אזוב לנקודת מפתח במלחמות רוסיה-טורקיה השונות ועברה מיד ליד מספר פעמים. הקוזקים כבשו אותה ב-1637 ועמדו במצור של כוחות טורקים בראשות אבאזה סיאבוש פאשה הראשון, אך השיבו אותה בסופו של דבר לעות'מאנים ב-1642 אחרי שהחריבו אותה. פיוטר הגדול ניסה לכבשה שוב ב-1695 והצליח בכך ב-1696, אולם לאחר ניצחון הטורקים במלחמת רוסיה-טורקיה הרביעית שבה העיר לחזקתם ב-1711. לאחר מלחמת רוסיה-טורקיה החמישית נחתם הסכם ניסה ורוסיה קיבלה את העיר לשליטתה אבל נשללה ממנה הזכות לבצרה. לאחר תקופת עצמאות קצרה של חצי האי קרים שכלל גם את אזוב סופחה העיר לרוסיה על ידי יקטרינה הגדולה.
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של אזוב (ברוסית)
- פורטל לעיר
- אזוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
האימפריה המונגולית | ||
---|---|---|
מונחים | ||
תארים | כגן • חאן • חאטון • חאנום • ג'ינונג • נויאן • טארקאן | |
צבא | יארליק • יאם • אורדה • פקס מונגוליקה • יאסה • קורילטאי • פאיזה • מאנגוד • טומן • קשיג | |
פוליטיקה • ארגון • חיים | ||
נושאים | Tug Banner • פלישות וכיבושים מונגוליים • החותם הקיסרי • המבנה הארגוני-טקטי של הצבא המונגולי • דת באימפריה המונגולית • המבנה החברתי-כלכלי של האימפריה-המונגולית | |
ח'אנויות | שושלת יואן (1271–1368) • אורדת הזהב (1242–1502) • השושלת האילח'אנית (1256–1335) • צ'אגאטאי (1260–1687) | |
ערים מרכזיות | אלמליק • אוורגה • אזוב • בוכרה • בולגר • חרחורין • חאנבאליק • מג'אר • מראגה • קרשי • סראי-ג'וק • סראי • סמרקנד • שאנגדו • סולטאניה • תבריז • אובק • חאג'יטרחאן | |
פלישות • כיבושים • קרבות | ||
מרכז אסיה | סיביר (1207) • קארה חיטאי (1216–18) • ח'ווארזם (1218–1221) | |
מזרח אסיה | מערב שיה (1205 / 1207 / 1209–10 / 1225–27) • צפון סין ומנצ'וריה (1211–34) • דרום סין (1235–79) • ממלכת דאלי (1253–56) • טיבט (1236 / 1240 / 1252) • קוריאה (1231–60) • יפן (1274 / 1281) • סחלין (1264–1308) | |
דרום-מזרח אסיה | בורמה (1277 / 1283 / 1287) • ג'אווה (1293) • וייטנאם (1257 / 1284–88) • בורמה (1300–02) | |
דרום אסיה | הודו (1221–1327) | |
אירופה | גאורגיה (1220–22 / 1226–31 / 1237–64) • צ'צ'ניה (1237–1300s) • בולגריה של הוולגה (1229–36) • רוס (1223 / 1236–40) • פולין ובוהמיה (1240–41) • הונגריה (1241-42) • בולגריה (1242) • ליטא (1258-59) • פולין (1259–60) • תראקיה (1264-65) • הונגריה (1285–86) • פולין (1287–88) | |
המזרח התיכון | אנטוליה (1241–43) • עיראק (1258) • הלבנט (1260-1323) • ארץ ישראל (1260 / 1300) | |
מלחמות אזרחים | חלוקת האימפריה-המונגולית • מלחמת האזרחים הטולויית (1260–64) • מלחמת ברקה-הולאגו (1262) • מלחמת קאידו-קובלאי (1268–1301) • מלחמת אסן בוקה-איורברוואדה (1314–1318) | |
אישים מרכזיים | ||
חאנים גדולים | ג'ינגיס חאן • טולוי (עוצר) • אוגדיי חאן • טורגנה חאטון (עוצרת) • גויוק חאן • אוגול גאימיש (עוצרת) • מונגקה חאן • קובלאי חאן | |
חאנים | צ'יוצ'י • בורטה • באטו חאן • סרטק חאן • אורדה חאן • ברקה • טוקטה • עוז בג חאן • צ'אגאטאי חאן • דווה • קבק • הולאגו • אבקה • ארגון | |
אנשי צבא | סובוטאי • דז'ב • מוקאלי • נגודר • בואורצ'ו • גואו קאן • בוקולה • ג'למה • צ'ילוון • אג'ו • באיין מבאירין • קדן • בורולדאי • נוגאי חאן |