בוכרה
קו הרקיע של בוכרה | |||||||
מדינה | אוזבקיסטן | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
מחוז | בוכרה | ||||||
ראש העיר | אוטקיר ג'ומייב | ||||||
תאריך ייסוד | בערך 500 לפנה"ס | ||||||
שטח | 104.7 קמ"ר | ||||||
גובה | 225 מטרים | ||||||
אוכלוסייה | | ||||||
‑ בעיר | 289,189[1] (1 בינואר 2023) | ||||||
‑ צפיפות | 2,762 נפש לקמ"ר (1 בינואר 2023) | ||||||
קואורדינטות | 39°46′00″N 64°26′00″E / 39.7666666666667°N 64.4333333333333°E | ||||||
אזור זמן | UTC +5 | ||||||
אתר העיר | |||||||
אתר מורשת עולמית | |||||||
| |||||||
בּוּכָרָה (באוזבקית: Бухоро/Buxoro; ברוסית: Бухара; בפרסית: بُخارا, תעתיק מדויק: בֹּח'ארא) היא אחת הערים הגדולות באוזבקיסטן ובירת המחוז הקרוי על שמה בדרום-מרכז המדינה. העיר שוכנת על גדות הנהר זראפשאן כ-440 ק"מ דרום-מערבית לבירה טשקנט ובקרבת הגבול עם טורקמניסטן. פירוש השם הוא ככל הנראה "מנזר", או "מקום של עושר טוב", לעיר יש כינויים רבים. על פי אומדן רשמי מתאריך 1 בינואר 2023 אוכלוסיית העיר מנתה 289,189 בני אדם.
אזור בוכרה היה במשך תקופה ארוכה חלק מאימפריות פרסיות, ובמהלך ההיסטוריה הייתה בוכרה אחד ממרכזי התרבות האיראנית, כאשר האתרים הארכאולוגיים והאדריכליים שבה הם מעמודי התווך של ההיסטוריה והאמנות הפרסית. אולם מוצא התושבים הוא מהגירה פרהיסטורית של עמים הודו-ארים למקום מאזורים שמצפון-מערב לתת-היבשת ההודית.
היסטוריה
בוכרה היא אחת הערים העתיקות ביותר באוזבקיסטן, ולה ערך רב בעיצוב התרבות האזורית לאורך ההיסטוריה כולה. חפירות ארכאולוגיות גילו 20 מטרים של שכבות תרבותיות בהם נחפרו בתים, מבנים ציבוריים, תכשיטים וכלים שמתוארכים עד 2,500 שנה לפני זמננו, ולכן גילה המוערך של בוכרה הוא כ-2,500 שנה.
בשל היותה מרכז חשוב הייתה בוכרה מטרת כיבוש לאימפריות רבות שבאו ונעלמו במהלך ההיסטוריה של האזור ושהשפיעו עליה רבות. אלכסנדר מוקדון, שכבש את האזור, השאיר את חותמו בעיצוב מבנים בסגנון ייחודי שלא היה קיים לפני כן. האדריכלות והמנהגים החדשים השתנו בהתאם.
לאורך האלף הראשון לספירה שכנה העיר על דרך המשי וסוחרים רבים מסין, הודו ואיראן עברו דרכה וסחרו בשווקיה הרבים.
במהלך המאה השביעית, עם הגעתם של הערבים, התפשט האסלאם בבוכרה. בעיר החלו להיבנות מסגדים ומדרסות. במשך אלף השנים הבאות הארכיטקטורה השלטת הייתה דמוית כיפות עגולות אשר נבנו על ידי מיטב האדריכלים המוסלמים באותן תקופות.
בתקופה זו שלטו בעיר עמים שונים, ביניהם הקרא-ח'אנים, המונגולים, השושלת הטימורית, אמירות בוכרה שנקראה על שם העיר, ושנשלטה בפועל על ידי האימפריה הרוסית בסוף המאה ה-19.[2]
המאה ה-20
בוכרה וסמרקנד (העיר השלישית בגודלה באוזבקיסטן) מהוות יחדיו את שני המרכזים העיקריים של התרבות וההיסטוריה הטג'יקית. עובדה זו מצביעה ככל הנראה על הסיבה העיקרית לכך שמרבית אוכלוסיית בוכרה מהווה טג'יקים שלרוב דוברים טג'יקית כשפת אם.
במהלך השלטון הסובייטי סופחו שתי הערים לרפובליקה הסובייטית של אוזבקיסטן, למרות מחאותיהם של הטג'יקים. מאז מופעלת בידי שלטונות אוזבקיסטן תוכנית קשוחה להתבוללות והטמעה תרבותית של הטג'יקים במדינה.
בוכרה היא גם ביתה של קהילה יהודית גדולה שאבותיה התיישבו במקום עוד בתקופת השלטון הרומי. המונח "יהדות בוכרה" משמש לעיתים לתיאור כל יהדות מרכז אסיה. מעקב אחר שושלת היוחסין של מרביתם, מגלה כי מקור אבות אבותיהם הוא בבוכרה.
אתרים
המרכז ההיסטורי של בוכרה הוא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. שוכנים בו מסגדים ומדרשות (בתי-ספר) רבים. בכיכר המרכזית נמצא פסלו של החכם נאסר א-דין, בתמונתו המסורתית: רוכב על חמור כשהוא רכוב הפוך ואוחז בזנב.
ערים תאומות
גלריה
-
חומות המבצר
-
מגדל קאילן
-
מדרסת מיר-י ערב
-
מסגד קאילן
-
החצר הפנימית של מסגד קאילן בעיר העתיקה
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של בוכרה
- יהדות בוכרה בתקופת מלחמת העולם השנייה, באתר יד ושם
- רונית סבירסקי, בוכרה - שטיחי משי נחשקים והאוש-פלוב הטעים, אתר PHOTOUR, נובמבר 2018
- בוכרה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- בוכרה (אוזבקיסטן), דף שער בספרייה הלאומית
- ד"ר יעקב מאור, הדרה ותפארתה של בוכרה, אתר 'ותוליכנו לשלום'
הערות שוליים
- ^ Uzbekistan: Administrative Division (Regions and Districts) - Population Statistics, Charts and Map
- ^ "World History Maps & Timelines". GeaCron (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2017-07-14.
אתרי מורשת עולמית באוזבקיסטן | |
---|---|
|
האימפריה המונגולית | ||
---|---|---|
טרמינולוגיה | ||
תארים | כגן • חאן • חאטון • חאנום • ג'ינונג • נויאן • טארקאן | |
צבא | יארליק • יאם • אורדה • פקס מונגוליקה • יאסה • קורילטאי • פאיזה • מאנגוד • טומן • קשיג | |
פוליטיקה • ארגון • חיים | ||
נושאים | Tug Banner • פלישות וכיבושים מונגוליים • החותם הקיסרי • המבנה הארגוני-טקטי של הצבא המונגולי • דת באימפריה המונגולית • המבנה החברתי-כלכלי של האימפריה-המונגולית | |
ח'אנויות | שושלת יואן (1271–1368) • אורדת הזהב (1242–1502) • השושלת האילח'אנית (1256–1335) • צ'אגאטאי (1260–1687) | |
ערים מרכזיות | אלמליק • אוורגה • אזוב • בוכרה • בולגר • חרחורין • חאנבאליק • מג'אר • מראגה • קרשי • סראי-ג'וק • סראי • סמרקנד • שאנגדו • סולטאניה • תבריז • אובק • חאג'יטרחאן | |
פלישות • כיבושים • קרבות | ||
מרכז אסיה | סיביר (1207) • קארה חיטאי (1216–18) • חווראזמיה (1218–1221) | |
מזרח אסיה | מערב שיה (1205 / 1207 / 1209–10 / 1225–27) • צפון סין ומנצ'וריה (1211–34) • דרום סין (1235–79) • ממלכת דאלי (1253–56) • טיבט (1236 / 1240 / 1252) • קוריאה (1231–60) • יפן (1274 / 1281) • סחלין (1264–1308) | |
דרום-מזרח אסיה | בורמה (1277 / 1283 / 1287) • ג'אווה (1293) • וייטנאם (1257 / 1284–88) • בורמה (1300–02) | |
דרום אסיה | הודו (1221–1327) | |
אירופה | גאורגיה (1220–22 / 1226–31 / 1237–64) • צ'צ'ניה (1237–1300s) • בולגריה של הוולגה (1229–36) • רוס (1223 / 1236–40) • פולין ובוהמיה (1240–41) • הונגריה (1241-42) • בולגריה (1242) • ליטא (1258-59) • פולין (1259–60) • תראקיה (1264-65) • הונגריה (1285–86) • פולין (1287–88) | |
המזרח התיכון | אנטוליה (1241–43) • עיראק (1258) • הלבנט (1260-1323) • ארץ ישראל (1260 / 1300) | |
מלחמות אזרחים | חלוקת האימפריה-המונגולית • מלחמת האזרחים הטולויית (1260–64) • מלחמת ברקה-הולאגו (1262) • מלחמת קאידו-קובלאי (1268–1301) • מלחמת אסן בוקה-איורברוואדה (1314–1318) | |
אישים מרכזיים | ||
חאנים גדולים | ג'ינגיס חאן • טולוי (עוצר) • אוגדיי חאן • טורגנה חאטון (עוצרת) • גויוק חאן • אוגול גאימיש (עוצרת) • מונגקה חאן • קובלאי חאן | |
חאנים | צ'יוצ'י • בורטה • באטו חאן • סרטק חאן • אורדה חאן • ברקה • טוקטה • עוז בג חאן • צ'אגאטאי חאן • דווה • קבק • הולאגו • אבקה • ארגון | |
אנשי צבא | סובוטאי • דז'ב • מוקאלי • נגודר • בואורצ'ו • גואו קאן • בוקולה • ג'למה • צ'ילוון • אג'ו • באיין מבאירין • קדן • בורולדאי • נוגאי חאן |
דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
טשקנט נמנגן | |||||||||
1 | טשקנט | טשקנט | 2,956,384 | 11 | תרמז | סורחן דריה | 195,655 | סמרקנד אנדיז'ן | |
2 | נמנגן | נמנגן | 678,154 | 12 | דז'יזק | דז'יזק | 191,620 | ||
3 | סמרקנד | סמרקנד | 572,835 | 13 | אנגרן | טשקנט | 178,517 | ||
4 | אנדיז'ן | אנדיז'ן | 468,055 | 14 | צ'ירצ'יק | טשקנט | 168,032 | ||
5 | נוקוס | קאראקלפאקסטן | 334,554 | 15 | נבוי | נבוי | 155,985 | ||
6 | פרגנה | פרגנה | 314,449 | 16 | אורגנץ' | חורזם | 149,942 | ||
7 | קוקנד | פרגנה | 303,620 | 17 | שאחריסאבז | קשקדריה | 144,773 | ||
8 | בוכרה | בוכרה | 289,189 | 18 | אלמליק | טשקנט | 141,894 | ||
9 | קרשי | קשקדריה | 288,887 | 19 | בקאבאד | טשקנט | 102,012 | ||
10 | מרגילן | פרגנה | 246,650 | 20 | חיווה | חורזם | 96,974 |