כגן

ערך זה עוסק בתוארו של השליט העליון בקרב מספר עמים. אם התכוונתם לאישים ששמם כגן, ראו כגן (פירושונים).

כגן או כאקאן (בכתב טורקי עתיק: 𐰴𐰍𐰣 ובתעתיק qaɣan. במונגולית: Хаган או ᠬᠠᠭᠠᠨ) היה תוארו של השליט העליון בעיקר אצל עמים טורקו-מונגוליים של הערבה האירואסייתית.

מדינה בה שלט כגן נקראת כגאנות.

כגן נקרא גם "חאן גדול", כפי ששליטי האימפריה המונגולית הוכתרו, מה שסימן את עליונותם על חאנים אחרים. בהתאם לכך משמעות המונח היא גם "חאן של חאנים".

התואר מוזכר לראשונה לקראת סוף המאה ה-3 ושימש עבור שליטים בין המאה ה-4 למאה ה-6 בצפון סין.

התואר בקרב האווארים

האווארים שפלשו בהדרגה מהאזור הטורקו-מונגולי אל תוך מזרח אירופה, אימצו את התואר.

במזרח אירופה, האוורים התיישבו במישור הפאנוני והקימו שם את הכגאנות האוורית (אוואריה).

במהלך נדודיהם וכיבושיהם וסביר להניח שגם בעת התיישבותם במישור הפאנוני, התפשט השימוש בתואר זה יותר ויותר.

התואר בקרב הכוזרים

פחות או יותר בזמן התפשטות האוורים מערבה מהאזור הטורקו-מונגולי למישור הפאנוני וייתכן שאף בהשפעת התפשטות זו, התפשטו גם הכוזרים מן האזור הטורקו-מונגולי מערבה, אם כי הכוזרים התיישבו צפונית לים הכספי והקימו שם את ממלכת הכוזרים (כזאריה) בעוד שהאוורים המשיכו עוד יותר מערבה, אל תוך המישור הפאנוני במזרח אירופה והקימו שם את ממלכת האווארים (אוואריה). הממצא הארכאולוגי מאתרים אוואריים ומאתרים כוזריים דומה.

במקורות אסלאמיים שמהימנותם נתונה בספק על ידי חלק מהחוקרים, תוארו כמה מנהגים וסדרי שלטון של שליטי הכוזרים. לפי מקורות אלה:

1. השליט העליון של הכוזרים נשא בתואר "כאכאן" והמשנה שלו נשא בתואר כאכאן בק; בהתאם לכך, נפוצים המונחים הכגאנות הכוזרית או כזאריה.
2. המלכים הוסאליים נקראו "אלטברים" והיו משלמים מס וחייבים חובת נאמנות לכגן.
3. כשעמדו לבחור בכגן, קשרו חבל על צווארו והידקו אותו ואז שאלו אותו כמה זמן הוא רוצה למלוך עליהם; המועמד החנוק פלט קולות לא ברורים והסובבים אותו החליטו מה הייתה התשובה ואם המלך האריך ימים מעבר למועד שפירשו, הוציאו אותו להורג ביום בו הסתיים פרק זמן זה.
4. לכגן הייתה הסמכות לקבוע חיים ומוות, ואם ציווה על אחד מקציניו ללכת להרוג את עצמו, היה הלה מציית מיד.^{[דרוש מקור]}
5. הכגן התרחק מהבריות ויצא לציבור הרחב פעם ב-4 חודשים; את פני הכגן ראו הכגן בק ושני הבאים אחריו בדרגה, הכגן קנדר וה-Jawshyghr כגן. הכגן בק ראה כל יום את הכגן וישב על כס מלכותי לימינו.
6. לדברי הנוסע אחמד אבן פדלאן היו לכגן 25 נשים, כל אחת מהן בת של אלטבר, ואם האבות לא הסכימו למסור אותן - הכגן לקח אותן בכוח. בנוסף לנשים היו לכגן גם 60 פילגשים, כשכל אחת מהן מצטיינת בתכונות יופי מיוחדות.
7. על פי אותו מקור^{[דרושה הבהרה]}, מסופר שבמות הכגן היו בונים עבורו בניין עם עשרים חדרים מכוסים ברקמת משי וזהב ליד נהר רחב ומהיר; בכל חדר היו חופרים קבר ולאחר שקוברים אותו באחד מהם וסותמים את כל הקברים היו עורפים את ראשי הקברנים כדי שאף אחד לא יידע באיזה חדר נקבר וגם מטים את הנהר שיעבור מעל לקבר כך שאף אחד לא יוכל להגיע אליו^{[דרוש מקור]}.

התואר בקרב הסלאבים

בשלב מסוים, סמוך לתקופות שלטוניהם של האוורים והכוזרים, כמו גם של קרוביהם הטורקיים הקומנים, הקיפצ'אקים והמדיארים, אימצו גם הסלאבים המזרחיים ("רוּתֶנִים") את המונח כגן כתואר אצולה (Русский каганат, Russkiy kaganat).
ברור שהיו יחסי גומלין בין כל הקבוצות הללו ולמעשה ישנה הסכמה רחבה שחלק מן האוורים, חלק מן הכוזרים, חלק מן הקומאנים, חלק מן הקיפצ'אקים וגם חלק מן הסלאבים ניטמעו במגיארים, אשר בעצמם היגרו לאזור המישור הפאנוני וכל אלה מהם שהתיישבו שם התאחדו לבסוף לעם אחד, הוא העם ההונגרי.

כגן כשם משפחה

בקרב יהודים רוסים (אשכנזים) ישנם שמות המשפחה "כגן", "כגנוביץ'" ודומיהם.

• לפי סברה אחת, שמות משפחה אלה מעידים כביכול על מוצא כוזרי ומשמעותם "מלך" או "בן מלך", בהתאמה. עם זאת, העובדה שגם בקרב עמים סמוכים לכזאריה כולל בקרב סלאביים גם כן רווח שימוש במונח זה כתואר אצולה (לדוגמה, Русский каганат, Russkiy kaganat) מפריכה, גם אם חלקית בלבד, סברה זו.
• למעשה השם "כגן" הוא, בדומה ל"כוגן" שיבוש לפי רוח השפה הרוסית של השם "כהן". בשפות סלאביות אחדות בדרך כלל צליל האות ה' מוחלף בצליל האות ג (בדומה לדוכסות האליץ' הידועה בשפות אחרות כגליציה) .

לקריאה נוספת

• ארתור קסטלר, השבט השלושה-עשר - ההיסטוריה הכוזרית ומורשתה, תורגם מאנגלית לעברית על ידי חיים לוי. ירושלים : מאזניים 1999.
• א.א. פולק - כזריה - תולדות ממלכה יהודית באירופה תל אביב, מוסד ביאליק 1951

קישורים חיצוניים

האימפריה המונגולית
טרמינולוגיה
תארים	כגן • חאן • חאטון • חאנום • ג'ינונג • נויאן • טארקאן
צבא	יארליק • יאם • אורדה • פקס מונגוליקה • יאסה • קורילטאי • פאיזה • מאנגוד • טומן • קשיג
פוליטיקה • ארגון • חיים
נושאים	Tug Banner • פלישות וכיבושים מונגוליים • החותם הקיסרי • המבנה הארגוני-טקטי של הצבא המונגולי • דת באימפריה המונגולית • המבנה החברתי-כלכלי של האימפריה-המונגולית
ח'אנויות	שושלת יואן שושלת יואן (1271–1368) • אורדת הזהב אורדת הזהב (1242–1502) • השושלת האילח'אנית השושלת האילח'אנית (1256–1335) • צ'אגאטאי (חאנות) צ'אגאטאי (1260–1687)
ערים מרכזיות	אלמליק • אוורגה • אזוב • בוכרה • בולגר • חרחורין • חאנבאליק • מג'אר • מראגה • קרשי • סראי-ג'וק • סראי • סמרקנד • שאנגדו • סולטאניה • תבריז • אובק • חאג'יטרחאן
פלישות • כיבושים • קרבות
מרכז אסיה	סיביר (1207) • קארה חיטאי (1216–18) • חווראזמיה (1218–1221)
מזרח אסיה	מערב שיה (1205 / 1207 / 1209–10 / 1225–27) • צפון סין ומנצ'וריה (1211–34) • דרום סין (1235–79) • ממלכת דאלי (1253–56) • טיבט (1236 / 1240 / 1252) • קוריאה (1231–60) • יפן (1274 / 1281) • סחלין (1264–1308)
דרום-מזרח אסיה	בורמה (1277 / 1283 / 1287) • ג'אווה (1293) • וייטנאם (1257 / 1284–88) • בורמה (1300–02)
דרום אסיה	הודו (1221–1327)
אירופה	גאורגיה (1220–22 / 1226–31 / 1237–64) • צ'צ'ניה (1237–1300s) • בולגריה של הוולגה (1229–36) • רוס (1223 / 1236–40) • פולין ובוהמיה (1240–41) • הונגריה (1241-42) • בולגריה (1242) • ליטא (1258-59) • פולין (1259–60) • תראקיה (1264-65) • הונגריה (1285–86) • פולין (1287–88)
המזרח התיכון	אנטוליה (1241–43) • עיראק (1258) • הלבנט (1260-1323) • ארץ ישראל (1260 / 1300)
מלחמות אזרחים	חלוקת האימפריה-המונגולית • מלחמת האזרחים הטולויית (1260–64) • מלחמת ברקה-הולאגו (1262) • מלחמת קאידו-קובלאי (1268–1301) • מלחמת אסן בוקה-איורברוואדה (1314–1318)
אישים מרכזיים
חאנים גדולים	ג'ינגיס חאן • טולוי (עוצר) • אוגדיי חאן • טורגנה חאטון (עוצרת) • גויוק חאן • אוגול גאימיש (עוצרת) • מונגקה חאן • קובלאי חאן
חאנים	צ'יוצ'י • בורטה • באטו חאן • סרטק חאן • אורדה חאן • ברקה • טוקטה • עוז בג חאן • צ'אגאטאי חאן • דווה • קבק • הולאגו • אבקה • ארגון
אנשי צבא	סובוטאי • דז'ב • מוקאלי • נגודר • בואורצ'ו • גואו קאן • בוקולה • ג'למה • צ'ילוון • אג'ו • באיין מבאירין • קדן • בורולדאי • נוגאי חאן