ויקטור קוצ'וביי

ויקטור קוצ'וביי
Виктор Павлович Кочубей

לידה	11 בנובמבר 1768 (יוליאני) לוח שנה לא מוגדר, ככל הנראה יוליאני Dykanka, אוקראינה
פטירה	15 ביוני 1834 לוח שנה לא מוגדר, ככל הנראה יוליאני מוסקבה, האימפריה הרוסית
מדינה	האימפריה הרוסית
מקום קבורה	בית הקברות לזרב בסנקט פטרבורג במתחם המנזר אלכסנדר נבסקי
השכלה	אוניברסיטת אופסלה
בן או בת זוג	מריה קוצ'וביי
ראש ממשלת רוסיה 1827–1832 (כ־5 שנים) → פיוטר לופוחין ניקולאי נובוסילצב ←
שר הפנים 1819–1825 (כ־6 שנים)
1802–1812 (כ־10 שנים)
פרסים והוקרה
אביר במסדר אלכסנדר נבסקי עיטור אנדריי הקדוש מסדר יוחנן הקדוש של ירושלים מסדר העיט השחור אות המסדר ולדימיר הקדוש, דרגה 1 עיטור אנה הקדושה, דרגה ראשונה מסדר ולדימיר הקדוש, דרגה 2 מסדר העיט האדום
חתימה

ויקטור קוצ'וביי (ברוסית: Виктор Павлович Кочубей;‏ 22 בנובמבר 1768 - 15 ביוני 1834) - דיפלומט ומדינאי רוסי.

קוצ'וביי החל את הקריירה הדיפלומטית שלו בשנת 1784 בשוודיה. לאחר מספר שנים הועבר ללונדון ולאחר מכך לקונסטנטינופול. בהתאם להשקפת עולמו, על רוסיה היה להימנע מהתרחבות יתרה. בשנת 1792 התקרב לנסיך אלכסנדר הקיסר העתידי. היה ידוע כתומך ברית עם אנגליה וביצוע רפורמות שלטוניות בהתאם לדוגמה אנגלית.

עם תחילת שלטון של פאבל הראשון הוענק לו תואר רוזן. אולם מהר מאוד הוא הורחק מהחצר. בתחילת שלטונו של אלכסנדר הראשון הוא הפך להיות בין היועצים המקורבים לקיסר. בשנת 1802 עם הקמת משרד הפנים, התמנה לשר הראשון. היה בתפקיד זה עד לשנת 1812. בשנים 1819–1825 התמנה שנית לתפקיד זה. בשנים 1803–1807 מיכאיל ספרנסקי היה בין עוזריו הקרובים במשרד הפנים. קוצ'וביי תמך בקידום הרפורמות והקים לצורך כך מחלקה מיוחדת במשרד הפנים שמיכאיל ספרנסקי הועמד בראשה.

בשנת 1810, לאחר הסכם טילזיט, ולאור התקרבותו של הקיסר לצרפת הועבר מרוב תפקידיו. בשנת 1812, לאחר תחילת המלחמה עם נפולאון היה בין היועצים של הקיסר. תמך במינוי של מיכאיל קוטוזוב למפקד העליון של הצבא.

בשנת 1827, עם עליית ניקולאי הראשון לשלטון התמנה ליו"ר המועצה המדינית ולראש הממשלה. בשנת 1831 הוענק לו תואר נסיך.

נפטר בשנת 1834 ממחלת לב ונטמן במנזר אלכסנדר נבסקי בסנקט פטרבורג.

מדיה וקבצים בנושא ויקטור קוצ'וביי בוויקישיתוף

• קורות חיים (ברוסית)
• ויקטור קוצ'וביי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

ראשי ממשלת רוסיה
יושבי ראש ועדת השרים של האימפריה הרוסית	אלכסנדר וורונצב (1802–1809) • ניקולאי רומיאנצב (1809–1810) • ניקולאי סלטיקוב (1810–1812) • סרגיי ויאזמיטינוב (1812) • פיוטר לופוחין (1812–1827) • ויקטור קוצ'וביי (1827–1832) • ניקולאי נובוסילצב (1832–1838) • אילריון ואסילצ'יקוב (1838–1847) • וסילי לבאשוב (1847–1848) • אלכסנדר צ'רנישוב (1848–1856) • אלכסיי אורלוב (1856–1861) • דמיטרי בלודוב (1861–1864) • פאבל גגארין (1865–1872) • פאבל איגנאטייב (1872–1877) • פיוטר ואלוייב (1877–1881) • מיכאיל רייטרן (1881–1887) • ניקולאי בונגה (1887–1895) • איוואן דורנובו (1895–1903) • סרגיי ויטה (1903–1906) • איוואן גורמיקין (1906) • פיוטר סטוליפין (1906–1911) • ולדימיר קוקובצוב (1911–1914) • גורמיקין (1914–1916) • בוריס שטורמר (1916)• אלכסנדר טרפוב (1916) • ניקולאי גוליצין (1916–1917)
ממשלת המעבר הרוסית	גאורגי לבוב (1917) • אלכסנדר קרנסקי (1917)
יושבי ראש מועצת הקומיסרים העממיים	ולדימיר לנין (1917–1924) בין 1922 ל-1924 הלכה למעשה כיהן לב קאמנב כראש ממשלה • אלכסיי ריקוב (1924–1930) • ויאצ'סלב מולוטוב (1930–1941) • יוסיף סטלין (1941–1953) • גאורגי מלנקוב (1953–1955) • ניקולאי בולגנין (1955–1958) • ניקיטה חרושצ'וב (1958–1964) • אלכסיי קוסיגין (1964–1980) • ניקולאי טיחונוב (1980–1985) • ניקולאי ריז'קוב (1985–1991) • ולנטין פאבלוב (1991)
יושבי ראש ממשלת הפדרציה הרוסית	יגור גאידר (1992) • ויקטור צ'רנומירדין (1992–1998) • סרגיי קיריינקו (1998) • צ'רנומירדין (1998) • יבגני פרימקוב (1998–1999) • סרגיי סטפאשין (1999) • ולדימיר פוטין (1999) • מיכאיל קסיאנוב (2000–2004) • ויקטור כריסטנקו (2004) • מיכאיל פרדקוב (2004–2007) • ויקטור זובקוב (2007–2008) • ולדימיר פוטין (2008–2012) • דמיטרי מדבדב (2012–2020) • מיכאיל מישוסטין (2020) • אנדריי בלואוסוב (2020) • מיכאיל מישוסטין (2020–)