אלכסיי קוסיגין

אלכסיי קוסיגין
Алексей Косыгин
לידה	8 בפברואר 1904; סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית
פטירה	18 בדצמבר 1980 (בגיל 76); מוסקבה, ברית המועצות
שם מלא	אלכסיי ניקולאייביץ' קוסיגין
מדינה	ברית המועצות
מקום קבורה	בית הקברות של חומת הקרמלין
השכלה	Saint Petersburg State University of Technology and Design
מפלגה	המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות
	15 באוקטובר 1964 – 23 באוקטובר 1980; (16 שנים)
	→ ניקיטה חרושצ'וב ניקולאי טיחונוב ←
פרסים והוקרה
	עיטור לנין (7 באפריל 1939); מסדר האריה הלבן (1970); עיטור הדגל האדום (7 במרץ 1943); אביר הצלב הגדול של השמש של פרו (1970); מסדר קלמנט גוטוולד (21 בפברואר 1979); מדליית הפטיש והמגל (20 בפברואר 1964); עיטור מהפכת אוקטובר (20 בפברואר 1979); עיטור לנין (20 בפברואר 1974); עיטור לנין (22 בפברואר 1944); עיטור לנין (2 בדצמבר 1974); עיטור לנין (20 בפברואר 1954); עיטור לנין (20 בפברואר 1964); מדליית הפטיש והמגל (20 בפברואר 1974); מדליה להנצחת 50 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות; מדליה להנצחת 800 שנים לייסוד מוסקבה; מדליה לציון 60 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות; מדליה לציון 250 שנה ללנינגרד; מדליה להנצחת 30 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941–1945; גיבור העמל הסוציאליסטי; מסדר ההערכה של הרפובליקה של פולין; מדליה להנצחת 20 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941–1945; מדליית ותיק העמל; מדליית ההגנה על מוסקבה; העיטור הלאומי חוסה מרטי; מסדר כוכב הזהב; מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945; מסדר השמש של פרו; מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין; מדליה לגבורת העמל במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945; מדליה על הגנת לנינגרד; מסדר גאורגי דימיטרוב; בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה ;

אלכסיי ניקולאייביץ' קוסיגין (ברוסית: Алексе́й Никола́евич Косы́гин‏; 20 בפברואר 1904 – 18 בדצמבר 1980) היה מדינאי סובייטי, ראש ממשלת ברית המועצות בשנים 1964–1980.

ביוגרפיה

קוסיגין נולד בסנקט פטרבורג למשפחת פועלים. התנדב לצבא האדום בשנת 1919 בגיל 15 בלבד. השתתף במלחמת האזרחים ברוסיה. לאחר מכן, למד בטכניקום (בית הספר להנדסאים) השיתופי של לנינגרד ומשם פנה לעבוד בסיביר. הצטרף למפלגה הקומוניסטית בשנת 1927. בשנות השלושים למד במכון הטקסטיל של לנינגרד, ולאחר מכן עבד כמהנדס ועלה בסולם ההנהלה עד שמונה למנהל מפעל הטקסטיל "אוקטיאברסקאיה" בלנינגרד.

הטיהורים הגדולים שערך סטלין גרמו לכך שהתפנו משרות בשורות מנגנון המפלגה, וקוסיגין פנה לעבוד שם במשרה מלאה. בתחילה כראש מחלקת התעשייה והתחבורה של המפלגה בלנינגרד ולאחר מכן כראש עיריית לנינגרד. בשנת 1939 הצטרף לקבינט בתפקיד קומיסר העם (People's Commissar) לתעשיית הטקסטיל. באותה שנה נבחר קוסיגין לוועד המרכזי של המפלגה. בשנים 1940–1946 כיהן כסגן יו"ר מועצת קומיסרי העם של ברית המועצות וממונה על תעשיות מוצרי הצריכה. כן כיהן בתפקיד ראש ממשלת רוסיה בשנים 1943–1946.

לאחר מלחמת העולם השנייה, הפך קוסיגין למועמד לחברות בפוליטבירו ולחבר מלא בשנת 1948^[1]. בשנת 1948 כיהן כשר האוצר של ברית המועצות^[2] ובסוף 1948 עבר לכהן בתפקיד השר הממונה על התעשייה הקלה^[3] עד 1953. בעת פרשת לנינגרד בשנים 1949–1950 עלה שמו של קוסיגין כאחד הנאשמים, אך סטלין ריחם עליו בראותו בו אדם מוכשר שיועיל למדינה, שאין לו שאיפות לתפוס את השלטון^[4]. עם מותו של סטלין הוא הודח מתפקיד סגן ראש ממשלה ואיבד את מקומו בפוליטבירו, הגם שהושאר בתפקיד שר התעשייה הקלה^[5]. בסוף שנת 1953 הוא מונה שוב לסגן ראש ממשלת רוסיה ושר לענייני מוצרי צריכה^[6]^[7]. בהמשך כיהן בתפקיד יו"ר ועדת התכנון.

ביולי 1957, נקרא על ידי ניקיטה חרושצ'וב לשוב למלא את תפקיד סגן ראש הממשלה^[8], לאור היותו נחשב מנהלן מומחה שיוכל להצעיד את הייצור בברית המועצות קדימה^[9]^[10]. במרץ 1959 מונה ליו"ר ועדת התכנון הממלכתית^[11]. במאי 1960 עם מינויו של ברז'נייב לנשיא הסובייט העליון, מונה קוסיגין לסגן ראשון לראש הממשלה^[12].

ב-1964 השתתף קוסיגין בהדחתו של חרושצ'וב והשתתף בשלטון הטרויקה ביחד עם ברז'נייב ופודגורני כשהוא משמש כראש הממשלה^[13]. בתפקיד זה ניסה קוסיגין לערוך רפורמה כלכלית תוך מתן חופש מסוים למפעלים והעברת כובד המשקל של הכלכלה הסובייטית מתעשייה כבדה וצבאית לתעשייה קלה ולמוצרי צריכה. ברז'נייב לא תמך במדיניות זו והכשיל את הרפורמות של קוסיגין^[14]. בסוף שנות השישים הפך ברז'נייב למנהיגה הבלתי-מעורער של ברית המועצות, בעוד קוסיגין נשאר בתפקידו כראש הממשלה וכחבר הפוליטביורו עד שנת 1980, אך איבד יותר ויותר מכוחו הפוליטי.

קוסיגין חלה וחדל למלא את תפקידיו כראש ממשלה באוקטובר 1980, שבועות מספר לפני מותו. הוא הוחלף על ידי ניקולאי טיחונוב.

קוסיגין היה נשוי לקלבדיה קריוושיינה (1908 - 1967) ואב לבת אחת.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלכסיי קוסיגין בוויקישיתוף

אלכסיי קוסיגין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אלכסיי קוסיגין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
אלכסיי קוסיגין (1904–1980), דף שער בספרייה הלאומית
אלכסיי קוסיגין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

הערות שוליים

^ אנדריו שטייגר, עלתה רמת־החיים של האזרח הסובייטי, על המשמר, 18 במאי 1949
^ קיצור טלגרמות, דבר, 18 בפברואר 1948
^ מיניסטר סובייטי לתעשייה, על המשמר, 31 בדצמבר 1948
^ Zhores A. Medvedev,Roy Aleksandrovich, The Unknown Stalin, 2006, page 48
^ Heads of States and Governments Since 1945, page 791
^ 5 סגנים חדשים לראש ממשלת רוסיה, חרות, 22 בדצמבר 1953
^ ממשלת מאלנקוב אושרה מחדש, חרות, 28 באפריל 1954
^ מאלנקוב אשם בביום משפט לנינגראד, הצופה, 7 ביולי 1957
^ חרושצ'וב מאשים את מלנקוב, חרות, 7 ביולי 1957
^ חרושצ'וב מאשים, דבר, 7 ביולי 1957
^ חילופי גברא בשלטון הסובייטי, חרות, 22 במרץ 1959
^ וורושילוב התפטר ברז'נייב במקומו, דבר, 8 במאי 1960
^ חרושצ'וב התפטר, קוסיגין וברזנייב קיבלו את תפקידיו, דבר, 16 באוקטובר 1964
^ Khrushchev and Brezhnev as Leaders (Routledge Revivals)

[1] אנדריו שטייגר, עלתה רמת־החיים של האזרח הסובייטי, על המשמר, 18 במאי 1949

[2] קיצור טלגרמות, דבר, 18 בפברואר 1948

[3] מיניסטר סובייטי לתעשייה, על המשמר, 31 בדצמבר 1948

[4] Zhores A. Medvedev,Roy Aleksandrovich, The Unknown Stalin, 2006, page 48

[5] Heads of States and Governments Since 1945, page 791

[6] 5 סגנים חדשים לראש ממשלת רוסיה, חרות, 22 בדצמבר 1953

[7] ממשלת מאלנקוב אושרה מחדש, חרות, 28 באפריל 1954

[8] מאלנקוב אשם בביום משפט לנינגראד, הצופה, 7 ביולי 1957

[9] חרושצ'וב מאשים את מלנקוב, חרות, 7 ביולי 1957

[10] חרושצ'וב מאשים, דבר, 7 ביולי 1957

[11] חילופי גברא בשלטון הסובייטי, חרות, 22 במרץ 1959

[12] וורושילוב התפטר ברז'נייב במקומו, דבר, 8 במאי 1960

[13] חרושצ'וב התפטר, קוסיגין וברזנייב קיבלו את תפקידיו, דבר, 16 באוקטובר 1964

[14] Khrushchev and Brezhnev as Leaders (Routledge Revivals)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

ראשי ממשלת רוסיה
יושבי ראש ועדת השרים של האימפריה הרוסית	אלכסנדר וורונצב (1802–1809) • ניקולאי רומיאנצב (1809–1810) • ניקולאי סלטיקוב (1810–1812) • סרגיי ויאזמיטינוב (1812) • פיוטר לופוחין (1812–1827) • ויקטור קוצ'וביי (1827–1832) • ניקולאי נובוסילצב (1832–1838) • אילריון ואסילצ'יקוב (1838–1847) • וסילי לבאשוב (1847–1848) • אלכסנדר צ'רנישוב (1848–1856) • אלכסיי אורלוב (1856–1861) • דמיטרי בלודוב (1861–1864) • פאבל גגארין (1865–1872) • פאבל איגנאטייב (1872–1877) • פיוטר ואלוייב (1877–1881) • מיכאיל רייטרן (1881–1887) • ניקולאי בונגה (1887–1895) • איוואן דורנובו (1895–1903) • סרגיי ויטה (1903–1906) • איוואן גורמיקין (1906) • פיוטר סטוליפין (1906–1911) • ולדימיר קוקובצוב (1911–1914) • גורמיקין (1914–1916) • בוריס שטורמר (1916)• אלכסנדר טרפוב (1916) • ניקולאי גוליצין (1916–1917)
ממשלת המעבר הרוסית	גאורגי לבוב (1917) • אלכסנדר קרנסקי (1917)
יושבי ראש מועצת הקומיסרים העממיים	ולדימיר לנין (1917–1924) בין 1922 ל-1924 הלכה למעשה כיהן לב קאמנב כראש ממשלה • אלכסיי ריקוב (1924–1930) • ויאצ'סלב מולוטוב (1930–1941) • יוסיף סטלין (1941–1953) • גאורגי מלנקוב (1953–1955) • ניקולאי בולגנין (1955–1958) • ניקיטה חרושצ'וב (1958–1964) • אלכסיי קוסיגין (1964–1980) • ניקולאי טיחונוב (1980–1985) • ניקולאי ריז'קוב (1985–1991) • ולנטין פאבלוב (1991)
יושבי ראש ממשלת הפדרציה הרוסית	יגור גאידר (1992) • ויקטור צ'רנומירדין (1992–1998) • סרגיי קיריינקו (1998) • צ'רנומירדין (1998) • יבגני פרימקוב (1998–1999) • סרגיי סטפאשין (1999) • ולדימיר פוטין (1999) • מיכאיל קסיאנוב (2000–2004) • ויקטור כריסטנקו (2004) • מיכאיל פרדקוב (2004–2007) • ויקטור זובקוב (2007–2008) • ולדימיר פוטין (2008–2012) • דמיטרי מדבדב (2012–2020) • מיכאיל מישוסטין (2020) • אנדריי בלואוסוב (2020) • מיכאיל מישוסטין (2020–)