יאנוש הוניאדי
 | |
| יאנוש הוניאדי, ציור מהמאה ה-15 | |
| לידה |
1407 הונדוארה, אז ויידאהוניאדיוואר, טרנסילבניה, ממלכת הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
11 באוגוסט 1456 (בגיל 49 בערך) זמון, בסרביה, אז זימון, ממלכת הונגריה |
| מקום קבורה |
קתדרלת מיכאל הקדוש באלבה יוליה |
| מדינה |
הונגריה |
| בן או בת זוג |
ארז'בט סייאי (1432–?) |
| צאצאים |
מתיאש הראשון, מלך הונגריה, לאסלו הוניאדי, NN |
| תקופת הפעילות |
1428–1456 (כ־28 שנים) |
| דרגה |
captain general |
| פעולות ומבצעים | |
| |
  | |
יאנוש הוניאדי (בהונגרית: Hunyadi János, ברומנית: ינקו מחונדוארה - Iancu de Hunedoara, בפי הכרוניקנים הטורקים: ינקו - Yanku, בלטינית מכונה גם Ioannes Corvinus`; (1387 - 11 באוגוסט 1456) היה מצביא ומדינאי הונגרי, שמוצא משפחתו היה ככל הנראה מוולאכיה ושנודע בניצחונותיו על הטורקים. היה באן של סוורין בשנים 1439–1446, שליט (וויבוד) של טרנסילבניה בין השנים 1441–1446 והעוצר של ממלכת הונגריה בין השנים 1452-1446. בנו, מתיאש הוניאדי היה למלך הונגריה.
פרטים ביוגרפיים
הוניאדי נולד למשפחת אצולה נמוכת דרגה. בצעירותו שימש בשירותו של זיגיסמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, שהיה אף מלך הונגריה. זיגיסמונד הכיר בכישרונותיו של הוניאדי, וגמל לו על שירותיו במתן אחוזות נרחבות בשטחה של הונגריה, במיוחד בחבל סורני, שהיה נתון לפשיטות בלתי פוסקות של הטורקים.
עם מותו הפתאומי של אלברכט השני, מלך גרמניה, יורשו של זיגיסמונד, לאחר שתי שנות שלטון, ב-1439, נותרה הונגריה ללא יורש מוסכם. במאבקים בין האצילים, שהפכו לשגרה לאחר מות המלך, ניתנה המלוכה לולדיסלב השלישי, מלך פולין הצעיר מבית יגלו. הוניאדי היה בין התומכים בהמלכתו של ולדיסלב, ובתמורה הפך אותו ולדיסלב לאיש שבידו הכוח האמיתי במדינה.
לאחר סיום המאבק על המלוכה, הפנה הוניאדי את תשומת לבו אל הסכנה הטורקית. בסדרה של קרבות בשנים 1441 ו-1442, הכה הוניאדי כוחות טורקיים גדולים, ועצר את התפשטותם אל הונגריה. כוחותיו של הוניאדי גברו על העות'מאנים בסמדרבו, בסרביה ב-1441 ועל יד סיביו (הרמנשטאט) בשנת 1442, ונכנסו לוולאכיה בקיץ של 1442. לאחר מכן יצאו הוניאדי ואנשיו, ביחד עם המלך ולדיסלב, למסע ארוך אל הטריטוריות הטורקיות בבולגריה, והכו את הכוחות הטורקיים בבולגריה, בבוסניה, בהרצגובינה ובאלבניה. עם סיום מסע המלחמה, החלו שליטים במדינות השכנות, וגם האפיפיור, להפציר בהוניאדי לצאת למסע מלחמה נוסף. בשלב זה הופיעו במפתיע שליחי הסולטאן מוראט השני, ליד העיר סגד שבדרום מזרח הונגריה, וביקשו לחתום על הסכם הפסקת אש לעשר שנים. אך לאחר יומיים התקבלה הידיעה כי צי של ספינות מלחמה חוסם את מצר הבוספורוס ומונע את שיבת חייליו של מוראט לתחומי אירופה. הוניאדי ניצל את שעת הכושר, וביולי 1444 יצאו צבאותיו בדרך לקונסטנטינופול. ליד העיר ורנה שבבולגריה, גילו אנשי הוניאדי כי הצי הוונציאני, שעליו סמכו, נכשל במשימתו למנוע מהצבא הטורקי לחזור לאירופה, וכי צבא שגודלו פי ארבעה מצבאם ניצב מולם. ב-10 בנובמבר 1444 הוכה צבאו של הוניאדי בקרב ורנה. המלך ולדיסלב נהרג בשדה הקרב, והוניאדי נמלט חזרה להונגריה.
בעת שובו הייתה המדינה במצב של אנרכיה. ב-5 ביוני 1446 נבחר הוניאדי על ידי האצילים לעוצר הונגריה בשמו של לסלו החמישי, מלך הונגריה, בנו של המלך אלברכט, שהיה אז פעוט, ושבוי בידי פרידריך השני הקיסר הגרמני. הוניאדי קיבל מן האפיפיור בשנת 1448 שרשרת זהב ואת התואר נסיך, והמשיך במלחמותיו בטורקים.
לאחר נפילת קונסטנטינופול לידי הטורקים, בשנת 1453, הפנה הסולטאן מהמט השני את תשומת לבו להונגריה. בשנים שלאחר מכן אימן וחימש הוניאדי את ציו וצבאו, וב-14 ביולי 1456 השמיד את הצי הטורקי, והכה בצבא הטורקי שצר על בלגרד. פעולות אלו הבטיחו את דחיית פלישת האימפריה העות'מאנית להונגריה למשך שבעים השנים שלאחר מכן. ב-11 באוגוסט מת הוניאדי ממחלת הדבר בעודו בשדה הקרב[1][2].
הוניאדי נחשב לאחד מגדולי שליטי הונגריה. הוא היה בין הראשונים שהבינו את חוסר היעילות של הצבא הפיאודלי המבוסס על חיילים המגויסים לתקופות קצרות וקצובות, והראשון שגייס צבא סדיר לזמן ארוך (שיטה שהובאה לכדי שכלול בימי בנו, מתיאש הוניאדי). בתולדות אירופה נחשב הוניאדי כמי שמנע את התפשטות הטורקים והתקדמותם אל לב אירופה.
לקריאה נוספת
- V.Mărculeţ -Ioan de Hunedoara şi cruciada antiotomană târzie în viziunea istoriografiei bizantine din secolele XV-XVI (ברומנית)
- C.Mureşan Iancu de Hunedoara, 1976
- M.P.Dan Iancu de Hunedoara, stejar al luptei antiotomane
קישורים חיצוניים
Lupta antiotomană condusă de Iancu de Hunedoara în perspectiva istoriografiei bizantine
- יאנוש הוניאדי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
(ברומנית)