מרגרט סנגר

מרגרט סנגר
Margaret Sanger
לידה 14 בספטמבר 1879
קורנינג, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 בספטמבר 1966 (בגיל 86)
טוסון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Margaret Louise Higgins עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות גרינווד עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה קלאברק קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג הרברט ג'ורג' ולס עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרגרט היגינס סנגר (באנגלית: Margaret Higgins Sanger;‏ 14 בספטמבר 1879 – 6 בספטמבר 1966) הייתה פעילה חברתית אמריקאית, שניהלה מאבק למען פיקוח ילודה והפצתם החופשית של אמצעי מניעה. היא הייתה אחות, סופרת ומדריכת חינוך מיני. סנגר טבעה את המונח ״פיקוח ילודה״, הקימה את הקליניקה הראשונה לפיקוח ילודה בארצות הברית ויסדה ארגונים שלימים הפכו לפדרציה האמריקאית לתכנון הורות.[1]

העניין הראשוני של סנגר בתכנון משפחה ואמצעי מניעה החל לאחר שטיפלה במספר חולות שסבלו מאלח דם. הזיהום בגופן נגרם בגלל שימוש במכשור לא מעוקר בהפלה. סנגר החלה ללמוד בקרת ילודה. בהמשך היא כתבה: "הבנתי שנשים צריכות להכיר אמצעי מניעה. יש להן כל זכות להכיר את גופן שלהן."[2]

בשנת 1914 סנגר הוציאה לאור עיתון בשם "האישה המורדת". באותה שנה היא הועמדה לדין בעקבות פרסום ספרה ״הגבלת המשפחה״, לאחר שהממשל הפדרלי דרש ממנה להפסיק את הפצת החומרים.[3] היא חששה מתוצאות המשפט והחליטה לצאת לאנגליה תחת הכינוי "ברטה ווטסון" באוקטובר 1914.[4]

מאמציה של סנגר תרמו למספר מאבקים משפטיים, ואף עזרו להכשיר חוקית אמצעים למניעת היריון בארצות הברית.[5] בשל קשריה עם הפדרציה לתכנון הורות, פעילים המתנגדים להפלות ראו בה מטרה לניגוח, אך היא הבחינה בצורה חדה בין מניעת הריון להפלה במהלך רוב הקריירה שלה. סנגר נותרה דמות נערצת בתנועה לזכויות הרבייה האמריקאית,[6] אך גם ספגה ביקורת על תמיכתה באאוגניקה.

פעילותה

בעבודתה כאחות בחדרי לידה, פגשה סנגר נשים שבריאותן נפגעה מאוד בשל הפלות חוזרות. סנגר קישרה בין חוסר שליטת הנשים בגופן לעוני בהן חיו. היא טענה שבמשפחות עניות רבות, נישואים הובילו ליחסי מין ללא תכנון המשפחה, ללידות מרובות ומכאן להעמקת העוני. היא האמינה שבגלל חוסר השליטה בגופןנאלצו נשים מהמעמד הבינוני המשכיל לבחור בין עבודה לאימהות. סנגר הבינה כי הדרכה לשימוש באמצעי מניעה כגון משגל נסוג וקונדומים לא מועילה לנשים שהכירה ברובעי העוני של ניו יורק. היא הסיקה כי הן זקוקות לאמצעי מניעה יעיל, זול וקל לשימוש, שישאיר את האחריות בידיהן.

ב־1914 הוציאה לאור סנגר שמונה גליונות של העיתון "האישה המורדת" בניו יורק. העיתון סיפק מידע על אמצעי המניעה הקיימים, וכן הסברים פיזיולוגיים. "האישה המורדת" היה אחד המגזינים הראשונים שדנו בסוגיות איתן התמודדו נשים אמריקאיות ממעמד הפועלים ועורר תשומת לב ומחלוקת סביב אמצעי מניעה.[7]

בביקורה באירופה, סנגר ביקרה גם בהולנד. היא ניסתה להיפגש עם ד"ר אלטה יאקובס, שהייתה חלק מהצוות שפיתח את הדיאפרגמה. יאקובס סירבה להיפגש עם סנגר מכיוון שהיא לא הייתה רופאה, אך ד"ר יוהנס רוטגרס, שעבד עם יאקובס, הכיר לסנגר את מודל מערכת הבריאות ההולנדית, המנוהלת על ידי רופאים ואחיות, מודל שהיא תנסה להתאים לפעילותה בארצות הברית.[3]

ב-1916 פתחה סנגר את המרפאה הראשונה להתאמת אמצעי מניעה בארצות הברית, שהובילה למעצרה בגין הפצת מידע על אמצעי מניעה, לאחר ששוטרת סמויה קנתה עותק של העלון לתכנון משפחה.[8] היא ישבה בכלא 30 יום, אותם ניצלה לשם הסברה לאסירות על אמצעים למניעת הריון.

סנגר טענה כי זכויות חוקיות וזכות ההצבעה הן חסרות חשיבות, יחסית לחשיבות של הפצת אמצעי מניעה, וזאת מכיוון שהן אינן משפיעות על חלקים משמעותיים בחיי האישה. לדעתה, האישה החדשה, טועה בסברתה שהיא השיגה את כל צרכיה כשהגיעה לעצמאות כלכלית. אמנם העצמאות הכלכלית חשובה, אך אין לה משמעות אם אין לאשה החופש לבחור אם ומתי להרות[דרוש מקור].

השימוש באמצעי מניעה גבר אחרי מלחמת העולם הראשונה, ובמקביל צמחה תנועה בינלאומית למען תכנון הילודה. ב-1937 התקבל בארצות הברית חוק, על פיו יכולים רופאים לספק אמצעי מניעה וייעוץ למניעת הריון. סנגר לא הסתפקה בכך, וביקשה שנושא מניעת הלידה ייכלל בתוכניות לבריאות הציבור, כדי שאמצעי המניעה יגיעו גם לידי נשים שאין להן אמצעים כספיים.

סנגר המשיכה לחפש אחר אמצעי מניעה טובים, פשוטים וזולים יותר. מכון מחקר שהקימה מימן את פיתוח ההתקן התוך רחמי, ובו גם החלה עבודה על אמצעי מניעה הורמונליים שהובילו לפיתוח הגלולה למניעת הריון. ב-1959 הקדיש לה דוקטור גרגורי פינקוס דו"ח על המצאת הגלולה למניעת הריון. סנגר נפטרה ב-1966, כשנראה היה כי הגלולה למניעת הריון פותרת את בעיית ההריונות הבלתי רצויים, לפחות בעולם המערבי.

דעותיה

מיניות

סנגר הושפעה מהפסיכולוג האנגלי הבלוק אליס. בעת ביקורה באירופה, בשנת 1914, פגשה סנגר את אליס ואימצה את השקפתו כי מיניות היא כוח עוצמתי ומשחרר. רעיונות אלו חיזקו את תפיסתה בנוגע לאמצעי מניעה - הם יאפשרו לנשים ליהנות מיחסי מין ללא חשש מהיריון לא רצוי. כמו כן, סנגר האמינה שחשוב לדון במיניות ואמצעי מניעה בצורה פתוחה ומכבדת.[9] היא קיבלה גם את השקפתו של אליס שמניעת הריון היא עניין המחייב פגישה עם רופא ושדיאפרגמה היא אמצעי המניעה הבטוח ביותר.[10]

סנגר התנגדה למתירנות מינית שעל פי תפיסתה הוגדרה כמספר רב של משגלים. היא כתבה: "לכל גבר ואישה נורמליים יש את הכוח לשלוט ולכוון את הדחף המיני שלהם. גברים ונשים שיש להם שליטה בדחפים המיניים ומשתמשים כל הזמן במוח שלהם, חושבים לעומק והם לעולם לא חושניים".[11] היא התנגדה לאוננות והאמינה שלנשים יש את היכולת לשלוט בדחפים המיניים שלהן, ועליהן להשתמש בשליטה זו כדי להימנע ממין מחוץ ליחסים מוסדרים. עם זאת, סנגר לא התנגדה להומוסקסואליות, ושיבחה את אליס על כך שהבהיר שלא כל ההומוסקסואלים סוטים ושכמו שאדם נולד עם צבע עיניים מסוים, כך יש סוגים שונים של מבנים.[12]

אאוגניקה

לאחר מלחמת העולם הראשונה סנגר פעלה להעלאת המודעת בצורך החברתי להגבלת הילודה אצל משפחות חסרות אמצעים ועיקור של הסובלים ממחלות נפש מסוימות.[1] היא טענה שהאמידים והמשכילים מקימים משפחות קטנות יותר, בעוד שהעניים, הלא משכילים, חסרי גישה לאמצעי מניעה ומידע על מניעת הריון מקימים משפחות גדולות. בתפיסתה זו הייתה חפיפה עם האאוגניקנים.[13] הם האמינו כי יש "לסייע במירוץ למיגורם של הלא כשירים". אך היא נבדלה הם בכך שאאוגניקנים טוענים שמחויבותה הראשונה של האישה היא למדינה, ואילו סנגר טענה שמחויבותה של האישה היא לעצמה.[14] על פי אלכסנדר סנגר, סנגר לא תמכה אאוגניקה שלילית או חיוביות משום שלא היה לה ולאנשים בתקופתה את מידע מדעי מספק בנושא.[15] מקורות אחרים טוענים, שהיא תמכה באאגניקה שלילית שמטרתה לשפר את התכונות התורשתיות האנושיות באמצעות התערבות חברתית על ידי צמצום הרבייה של מי שנחשבו כלא כשירים.[6]

סנגר לא הסתירה את השקפותיה על שליטה בילודה ושיטות אחרות להשבחת הגזעים[16] והחברה. בינואר 1932 פרסמה סנגר את תוכניתה לשלום (my way to peace). עיקרי התוכנית כללו: הפחתה הדרגתית של הילודה, העלאת רמת האינטליגנציה של האוכלוסייה, עיקור כפוי של אוכלוסיות מסוימות ותמיכה כללית באלו שמוכנים לעבור עיקור, סגירת שערי ארצות הברית בפני זרים "רפי שכל", "לא שפויים", "אנשים עם פיגור", "שוטים", חולי עגבת ואפליפסיה, פושעים, זונות מקצועיות ואחרים ובניית חוות חקלאיות בהם "האוכלוסיות הייחודיות" יעבדו תחת פיקוח.[17]

הפלות

מרגרט סנגר התנגדה להפלה והבדילה אותה ממניעת הריון, כאשר זו האחרונה היא זכות יסוד של נשים, שהראשונה היא פשע מביש.[18] בשנת 1916, כשפתחה את המרפאה הראשונה שלה למניעת הריון, היא השתמשה ברטוריקה תקיפה נגד הפלות. בפליירים שהפיצה לנשים כתבה "אל תהרגי, אל תיקחי חיים, אלא תמנעי."[19]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרגרט סנגר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד צפי סער, הפמיניסטית הדגולה היתה גם גזענית גדולה, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2020
  2. ^ Opinion | ‘Sex and the Constitution’: Margaret Sanger and the birth of the birth control movement, Washington Post (באנגלית)
  3. ^ 1 2 Margaret Sanger — Our Founder, Planned Parenthood, ‏2016
  4. ^ Caroline Katzive, [https://www.nhd.org//sites/default/files/Katzive_Junior.pdf Margaret Sanger: Demonstrating Leadership and Legacy Through Her Crusade For Women’s Reproductive Rights], Historical Paper
  5. ^ Sanger, Margaret (14 September 1879–06 September 1966), birth control advocate - American National Biography, www.anb.org (באנגלית)
  6. ^ 1 2 Eugenics and Birth Control | American Experience | PBS, www.pbs.org (באנגלית)
  7. ^ Rainey Horwitz, The Woman Rebel (1914) | The Embryo Project Encyclopedia, embryo.asu.edu
  8. ^ Richard Cavendish, America's First Birth Control Clinic | History Today, www.historytoday.com, ‏10 October 2016
  9. ^ Harlem World Magazine, Margaret Higgins Sanger, Planned Parenthood Founder And Organized A Clinic In Harlem, Harlem World Magazine, ‏2017-10-13 (באנגלית)
  10. ^ Guttmacher, Alan F. (1970-04-19). "Havelock Ellis and Eleanor Roosevelt helped". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2019-09-05.
  11. ^ MARGARET H. SANGER, WHAT EVERY GIRL SHOULD KNOW: Sexual Impulses--Part II., www.nyu.edu
  12. ^ C. Wesley Buerkle, The discipline and disciplining of Margaret Sanger: US birth control rhetoric in the early twentieth century, Louisiana State University, 2004, עמ' 328
  13. ^ JENNIFER LATSON, What Margaret Sanger Really Said About Eugenics and Race, Time, ‏OCTOBER 14, 2016 (באנגלית)
  14. ^ The Public Papers of Margaret Sanger: Web Edition, www.nyu.edu
  15. ^ Alexander Sanger, Eugenics, Race, and Margaret Sanger Revisited: Reproductive Freedom for All?, Hypatia 22, 2007-05, עמ' 210–217 doi: 10.1111/j.1527-2001.2007.tb00991.x
  16. ^ מרגרט סנגר, ״Birth Control and Racial Betterment״, אונ׳ ניו יורק. Published article. Source: Birth Control Review, Feb. 1919. , Library of Congress Microfilm 131:0099B ., ‏פברואר 1919
  17. ^ Margaret Sanger, The Public Papers of Margaret Sanger: MY WAY TO PEACE, www.nyu.edu
  18. ^ Karen Weingarten, The Inadvertent Alliance of Anthony Comstock and Margaret Sanger: Abortion, Freedom, and Class in Modern America, Feminist Formations 22, 2010, עמ' 42–59 doi: 10.1353/ff.2010.0005
  19. ^ Margaret Sanger, BIRTH CONTROL OR ABORTION?, www.nyu.edu