ויאצ'סלב מולוטוב

	יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. השוו לוויקי האנגלית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
	הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.	עריכה

ויאצ'סלב מולוטוב
Вячесла́в Миха́йлович Мо́лотов

לידה	25 בפברואר 1890 (יוליאני) האימפריה הרוסית סובטסק, האימפריה הרוסית
פטירה	8 בנובמבר 1986 (בגיל 96) ברית המועצות מוסקבה, ברית המועצות
מקום קבורה	רוסיה בית העלמין נובודוויצ'יה, מוסקבה
השכלה	המכון הפוליטכני בסנקט פטרבורג (1916)
מפלגה	המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, מפלגת הלייבור הסוציאל-דמוקרטית הרוסית
בן או בת זוג	פולינה ז'מצ'וז'ינה
חבר הסובייט העליון 12 בינואר 1938 – 11 במרץ 1946 (8 שנים) 12 במרץ 1946 – 11 ביוני 1950 (4 שנים) 12 ביוני 1950 – 19 באפריל 1954 (3 שנים) 20 באפריל 1954 – 26 במרץ 1958 (4 שנים) חבר הפוליטביורו של הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות 1 בינואר 1926 – 29 ביוני 1957 (31 שנים)
פרסים והוקרה
עיטור לנין (30 בספטמבר 1943) עיטור לנין (5 ביולי 1945) מדליית הפטיש והמגל (30 בספטמבר 1943) עיטור לנין (8 במרץ 1940) עיטור לנין (9 במרץ 1950) מדליית ההגנה על מוסקבה מדליית ותיק העמל מדליה להנצחת 40 שנים לניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945 הצלב הגדול של מסדר פולוניה רסטיטוטה מדליה לגבורת העמל במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945 מדליה להנצחת 800 שנים לייסוד מוסקבה גיבור העמל הסוציאליסטי מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945 עיטור אות הכבוד מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין
חתימה

ויאצ'סלב מיכאילוביץ' מולוטוב (רוסית: Вячесла́в Миха́йлович Мо́лотов‏; 9 במרץ 1890 - 8 בנובמבר 1986) היה שר החוץ של ברית המועצות בתקופת מלחמת העולם השנייה. חתם על הסכם ריבנטרופ–מולוטוב. על שמו קרוי בקבוק מולוטוב.

נולד בכפר בשם קוקארקה שבאימפריה הרוסית, תחת השם ויאצ'סלב מיכאילוביץ' סקריאבין. אם המשפחה הייתה ממשפחת סוחרים אמידה. למד בקאזאן. הצטרף למפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית בשנת 1906. נעצר בשנת 1909 וגורש לעיר וולוגדה. שוחרר בשנת 1911 והחל את לימודיו במכון הפוליטכני בסנקט פטרבורג. בשנים 1912–1913 היה בין העורכים של עיתון פראבדה. בשנת 1915 נעצר וגורש לסיביר. לאחר בריחתו נבחר לוועדה המרכזית של המפלגה הבולשביקית. באותה תקופה הוא החליף את שמו למולוטוב (פירוש המלה "מוֹלוֹט" ברוסית: פטיש ו"-וֹב" היא סיומת נפוצה).

בשנת 1918 עבד עם זינובייב בתפקידי ניהול בפטרוגרד. במשך מספר שנים עבד במנגנון המפלגתי באזורים שונים עד שבשנת 1921 הועבר למוסקבה. מולוטוב החל לעבוד תחת יוסיף סטלין כבר בשנת 1922. לאחר מות לנין תמך בסטלין במאבקיו מול טרוצקי, זינובייב וקמנייב. בשנת 1926 הוא הצטרף לפוליטבירו ובמהלך 1928 - 1930 סייע לטהר את המפלגה הקומוניסטית מכל החברים שהתנגדו לסטלין.

בשנת 1930 התמנה לתפקיד ראש הממשלה (председатель СНК СССР и Совета Труда и Обороны). ביחד עם סטלין חתם על כל הפקודות החשובות להוצאה להורג בשנות ה-30.

במאי 1939 הוא התמנה לשר החוץ הסובייטי, וב־23 באוגוסט 1939 חתמה ברית המועצות על הסכם אי-התקפה עם גרמניה הנאצית, הסכם ריבנטרופ–מולוטוב (על שמם של שני שרי החוץ).

בשנת 1940, במהלך החגיגות ליום הולדתו ה-50, הוחלף שם העיר פרם למולוטוב. בשנת 1957 הוחזר שם העיר להיות פרם.

בתקופת מלחמת העולם השנייה היה שר חוץ פעיל. השתתף בשיחות רבות עם האנגלים והאמריקאים. הוא נפגש באופן חשאי עם הנשיא פרנקלין רוזוולט ובשיחותיהם סוכם על הסכמי "השאל החכר" של ציוד צבאי אמריקני לרוסיה.

לאחר המלחמה המשיך בפעילות בינלאומית. היה תומך פעיל בהקמת מדינת ישראל. בשנת 1949 שוחרר מתפקידיו. אשתו היהודייה פולינה מולוטובה נעצרה. סטלין דרש ממנו להתגרש ממנה, אחרי שהועמדה לדין באשמת בגידה בשלטון^[1][2]. בשנת 1952 לא נבחר מחדש לתפקידי מפתח במפלגה. ייתכן שחייו בתקופה זו אף הם היו בסכנה.

בשנת 1953, לאחר מות סטלין, תמך בחרושצ'וב והוחזר לתפקיד שר החוץ עד שנת 1956. אך במהרה התגלעו חילוקי דעות בינו לבין חרושצ'וב במספר נושאים במדיניות החוץ של המדינה. בשנת 1957 פעל להדחת חרושצ'וב בהיותו מראשי הקבוצה האנטי-מפלגתית, והועבר לתפקידים זוטרים, ביניהם שגריר למונגוליה. במהלך ההכנות לוועידה ה-22 של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות מתח ביקורת על מצעה החדש של המפלגה. בעקבות כך, הוצא משורות המפלגה, ובשנת 1963 פרש לגמלאות.

ב-1984 הוחזר לשורות המפלגה על ידי צ'רניינקו.

מולוטוב נפטר במוסקבה בשנת 1986, בגיל 96, ונקבר בבית העלמין נובודוויצ'יה.

היה נשוי לפולינה ז'מצ'וזינה שנקראה לפני כן פרל קרפינסקי והייתה אחותו של דוד יזרעאלי^[2].

מדיה וקבצים בנושא ויאצ'סלב מולוטוב בוויקישיתוף

• ויאצ'סלב מולוטוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ויאצ'סלב מולוטוב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• ויאצ'סלב מיכאילוביץ מולוטוב (1890-1986), דף שער בספרייה הלאומית
• ויאצ'סלב מולוטוב, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

ראשי ממשלת רוסיה
יושבי ראש ועדת השרים של האימפריה הרוסית	אלכסנדר וורונצב (1802–1809) • ניקולאי רומיאנצב (1809–1810) • ניקולאי סלטיקוב (1810–1812) • סרגיי ויאזמיטינוב (1812) • פיוטר לופוחין (1812–1827) • ויקטור קוצ'וביי (1827–1832) • ניקולאי נובוסילצב (1832–1838) • אילריון ואסילצ'יקוב (1838–1847) • וסילי לבאשוב (1847–1848) • אלכסנדר צ'רנישוב (1848–1856) • אלכסיי אורלוב (1856–1861) • דמיטרי בלודוב (1861–1864) • פאבל גגארין (1865–1872) • פאבל איגנאטייב (1872–1877) • פיוטר ואלוייב (1877–1881) • מיכאיל רייטרן (1881–1887) • ניקולאי בונגה (1887–1895) • איוואן דורנובו (1895–1903) • סרגיי ויטה (1903–1906) • איוואן גורמיקין (1906) • פיוטר סטוליפין (1906–1911) • ולדימיר קוקובצוב (1911–1914) • גורמיקין (1914–1916) • בוריס שטורמר (1916)• אלכסנדר טרפוב (1916) • ניקולאי גוליצין (1916–1917)
ממשלת המעבר הרוסית	גאורגי לבוב (1917) • אלכסנדר קרנסקי (1917)
יושבי ראש מועצת הקומיסרים העממיים	ולדימיר לנין (1917–1924) בין 1922 ל-1924 הלכה למעשה כיהן לב קאמנב כראש ממשלה • אלכסיי ריקוב (1924–1930) • ויאצ'סלב מולוטוב (1930–1941) • יוסיף סטלין (1941–1953) • גאורגי מלנקוב (1953–1955) • ניקולאי בולגנין (1955–1958) • ניקיטה חרושצ'וב (1958–1964) • אלכסיי קוסיגין (1964–1980) • ניקולאי טיחונוב (1980–1985) • ניקולאי ריז'קוב (1985–1991) • ולנטין פאבלוב (1991)
יושבי ראש ממשלת הפדרציה הרוסית	יגור גאידר (1992) • ויקטור צ'רנומירדין (1992–1998) • סרגיי קיריינקו (1998) • צ'רנומירדין (1998) • יבגני פרימקוב (1998–1999) • סרגיי סטפאשין (1999) • ולדימיר פוטין (1999) • מיכאיל קסיאנוב (2000–2004) • ויקטור כריסטנקו (2004) • מיכאיל פרדקוב (2004–2007) • ויקטור זובקוב (2007–2008) • ולדימיר פוטין (2008–2012) • דמיטרי מדבדב (2012–2020) • מיכאיל מישוסטין (2020) • אנדריי בלואוסוב (2020) • מיכאיל מישוסטין (2020–)