מאיר עמית
 | |||||||||||||||||||||||
| מאיר עמית, 1957 | |||||||||||||||||||||||
| לידה |
17 במרץ 1921 ז' באדר ב' ה'תרפ"א טבריה, פלשתינה (א"י)   | ||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
17 ביולי 2009 (בגיל 88) כ"ה בתמוז ה'תשס"ט תל אביב, ישראל  | ||||||||||||||||||||||
| מקום קבורה |
רמת השרון | ||||||||||||||||||||||
| מדינה |
ישראל | ||||||||||||||||||||||
| השכלה |
בית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת קולומביה | ||||||||||||||||||||||
| השתייכות |
 ההגנה צבא הגנה לישראל המוסד | ||||||||||||||||||||||
| תקופת הפעילות |
1936–1948 (ההגנה) 1948–1963 (צה"ל) 1963 – 1968 (המוסד) | ||||||||||||||||||||||
| דרגה |
 אלוף | ||||||||||||||||||||||
| תפקידים בשירות | |||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||
| פעולות ומבצעים | |||||||||||||||||||||||
המרד הערבי הגדול מלחמת העצמאות מבצע קדש מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה | |||||||||||||||||||||||
| עיטורים | |||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||
| תפקידים אזרחיים | |||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||||||||
מאיר עמית (סלוצקי) (17 במרץ 1921 – 17 ביולי 2009) היה לוחם ומפקד בהגנה, אלוף בצה"ל, ראש המוסד השלישי, חבר הכנסת, שר בממשלת ישראל ומנכ"ל כור תעשיות.
קורות חיים
נעוריו
עמית נולד בטבריה, בנם של חיה ושמעון סלוצקי, שעלו לארץ ישראל בשנת 1920 מצ'רניגוב שברפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית. בילדותו עברה המשפחה להתגורר בירושלים ולאחר מכן ברמת גן, שם שימשו הוריו כחברי הוועד[1]. עמית למד בבית הספר היסודי ע"ש בורוכוב בגבעתיים, בבבית הספר המחוזי בגבעת השלושה ולאחר מכן בגימנסיה בלפור שבתל אביב. עם תום לימודיו, בשנת 1939, הצטרף לקיבוץ אלונים, בו היה חבר עד שנת 1952.
שירותו הצבאי
ב-1936, עוד בימי לימודיו בגימנסיה, הצטרף לארגון "ההגנה". ב-1940, זמן מה לאחר סיום לימודיו, התנדב לכוחות הנוטרות ושירת בהם עד 1945. במהלך שירותו עבר קורס מ"כים בשנת 1942 ברמת יוחנן ולאחר שנתיים קורס מ"מים בג'וערה[2]. הוא שימש כמפקד מחלקה בחי"ש, ולאחר מכן, ב-1947, שימש כמפקד פלוגה מרחבית בגדוד "דרור" (גדוד 14) של חטיבת גולני[3]. במלחמת העצמאות לחם בקרבות משמר העמק[4] ועמק יזרעאל והשתתף בשחרור הגליל התחתון. במהלך הקרב על ג'נין נפצע[5]. במבצע חירם היה סגן מפקד גדוד 15 של חטיבת גולני ולאחר מכן נתמנה למפקד הגדוד הממוכן (גדוד 19) של חטיבת גולני שישבה ביבנאל[6]. גדודו של עמית השתתף במבצע חורב, ובמבצע עובדה היו לוחמיו בין ראשוני חטיבת גולני שהגיעו לאילת[7].
עם סיום המלחמה המשיך עמית לשרת בצה"ל, ב-1950 מונה לסגן מפקד חטיבת גולני וכמה חודשים אחר כך למפקד החטיבה, תפקיד בו שימש בעת קרב תל מוטילה. ב-1951 מונה למפקד פיקוד ההדרכה וב-1952 לראש מחלקת המבצעים במטכ"ל. יצא להשתלמות בבריטניה ובפברואר 1955 נתמנה לראש אג"ם (אגף המטה)[8]. בנובמבר 1955 נתמנה למפקד פיקוד הדרום[9] ובאוגוסט 1956 הועלה לדרגת אלוף[10] וחזר לשרת כראש אג"ם, בתפקיד זה תכנן וניהל באותה שנה את מבצע קדש. היה מפקד פיקוד המרכז בשנים 1958–1959. נפצע קשה במהלך צניחה, ואושפז בבית החולים למעלה משנה. נסע ללימודים באוניברסיטת קולומביה שבארצות הברית, בתחילת 1962 מונה לראש אמ"ן[11].
ראש "המוסד"
ב-26 במרץ 1963 מונה לראשות המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים[12], בעקבות פרישתו של איסר הראל, ובמשך כתשעה חודשים שימש בו זמנית ראש אמ"ן וראש "המוסד"[13]. כיהן כראש "המוסד" עד שנת 1968. במהלך תקופה זו העביר עמית את יחידה 188, היחידה המבצעית של אגף המודיעין, עליה פיקד אל"ם יוסף יריב, למוסד, שם אוחדה עם יחידת "מפרץ", יחידת המבצעים המיוחדים, בשם יחידת קיסריה[14]. בנוסף תמך עמית, כראש אמ"ן וכראש המוסד בהפעלתה המודיעינית של סיירת מטכ"ל[15]. במהלך כהונתו שלח עמית, בשנת 1965, את לוחמי המוסד להתנקש בחיי הפושע הנאצי הרברטס צוקורס[16]. ב-1966 נערך מבצע יהלום שבו ערק הטייס העיראקי מוניר רדפא עם מטוס מיג 21 ונחת בישראל[17].
על אף הישגי המוסד בתקופה בה שימש עמית כמפקדו, היו מספר כישלונות מבצעיים. לוחם המוסד אלי כהן נתפס בדמשק והוצא להורג. כן נתפס וולפגנג לוץ שפעל במצרים[18]. בנוסף התרחשה פרשת בן ברקה שהביאה לעימות חריף בין עמית לאיסר הראל, שדרש מעמית להתפטר בשל מעורבותו בפרשה[19][20].
עמית הידק את הקשרים עם הכורדים בעיראק ואף ביקר שם מספר פעמים. ערב מלחמת ששת הימים יצא לוושינגטון, ובשובו דיווח כי בניגוד להערכות שר החוץ, אבא אבן, הממשל האמריקני לא יתנגד למכה מקדימה של ישראל על מצרים[21]. לאחר מלחמת ששת הימים עמד עמית על כך שבמסגרת חילופי השבויים ישוחררו אסירי "העסק הביש" שהיו בכלא המצרי משנת 1954 וכן בני הזוג לוץ.
פעילות ציבורית ועסקית
בין השנים 1968–1977 שימש כמנכ"ל "כור תעשיות" - חטיבת התעשייה של ההסתדרות, שהייתה הקונצרן התעשייתי הגדול בישראל[22][23].
בינואר 1977 פרש ממפלגת העבודה יחד עם ידידים שכונו "קבוצת עמית" וחבר לד"ש[24]. בבחירות המקדימות הגיע עמית למקום השלישי ברשימת ד"ש לכנסת[25]. נבחר לכנסת התשיעית מטעם ד"ש והיה חבר בוועדת החוץ והביטחון, ולאחר מכן שר התחבורה ושר התקשורת בממשלתו של מנחם בגין (עד 15 בספטמבר 1978). עם הפילוג בד"ש (1978) חבר עם קבוצתו למפלגת שינוי להקמת התנועה לשינוי ויוזמה. בשנת 1980 פרש משינוי והצטרף למפלגת העבודה[26].
לאחר פרישתו מהכנסת פנה לעסקים פרטיים. בשנת 1981 הקים יחד עם חזי כרמל וז'אן פרידמן את "החברה הכללית לשירותי לוויין"[27], שיזמה את פרויקט לוויין התקשורת "עמוס"[28]. עמית כיהן בתפקיד יו"ר הדירקטוריון שלה ושל חברת הבת "חלל תקשורת", שהוקמה ב-1993 יחד עם התעשייה האווירית ושותפים נוספים[29]. בין השנים 1982 ל-1984 שימש כיו"ר חברת התעופה הישראלית מעוף נתיבי אויר[30]. בשנת 1985 מונה לדירקטור בחברת ההחזקות "החברה לישראל"[31]. בין השנים 1989 ל-2001 היה נציג של איש העסקים סמי שמעון בישראל ושימש כדירקטור בחברת יכין-חק"ל שבבעלותו, ונציגו בדירקטוריון חברת טבע תעשיות פרמצבטיות[32][33]. בסוף שנות ה-90 שימש כדירקטור בחברת הביטוח "ציון"[34]. בנוסף ייצג בישראל את ד״ר ליאו ריכמן, שהקים את חברת אלישרא. לאחר שב-1987 קנתה קבוצת תדיראן את אלישרא, ובתמורה הקצתה לריכמן שישה אחוזים ממניות תדיראן, עמית שימש נציגו בדירקטוריון החברה[35].
כיהן גם בתפקידים ציבוריים, בהם חבר הנהלת מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב, חבר "המועצה לתכנון כלכלי", יו"ר המרכז הישראלי לניהול (המי"ל) ונשיא המרכז למורשת המודיעין[36]. בשנת 1997 זכה לתואר יקיר העיר רמת גן ובשנת 2003 (תשס"ג) זכה בפרס ישראל על "עשייה חלוצית וציונית מגוונת, פעילות ביטחונית משמעותית וקידום ופיתוח הכלכלה והתעשייה הישראלית"[37].
חיים אישיים
מאיר עמית הותיר אחריו את רעייתו, יונה לבית קלמן, שלוש בנות (אחת מהן היא האדריכלית ומתכננת הערים ענת גונן) ונכדים.
הנצחתו
בנתניה וברמת השרון נקראו רחובות על שמו. ברמת גן נבנה רובע על שמו בשכונת קריית קריניצי החדשה. גם מרכז המידע למודיעין ולטרור ע”ש מאיר עמית מפיץ מחקרים ומידע אודות פעילות ארגוני טרור.
אילן יוחסין
| נחום סלוצקי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| חיה סלוצקי 1895-1990 | שמעון סלוצקי 1889-1959 | צבי שאול סלוצקי | חנה סלוצקי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יונה קלמן | מאיר עמית | נח סלוצקי | רחל חרש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ענת גונן | יפה סלוצקי | אבינעם סלוצקי | זאב עמית | שולמית צור | הלל צור | צילה סלוצקי | שושנה סלוצקי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רויטל עמית | יעל עמית | מיקי יוסף | יעקב צור | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יובל בינדר | תמר עמית יוסף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לקריאה נוספת
- אמנון ז'קונט, מאיר עמית - האיש והמוסד, תל אביב: ידיעות ספרים, 2012, מסת"ב 9789655453775
- עמירם אזוב, משמר העמק לא תיפול!: נקודת מפנה בתש"ח, אור יהודה: דביר, 2013, מסת"ב 9789655525571
- יוסי מלמן ודן רביב, מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין, תל אביב: ידיעות ספרים, 2012, מסת"ב 9789655454826
- בנימין עציוני (עורך), אילן ושלח - דרך הקרבות של חטיבת גולני, מערכות, 1950
- אפרים לפיד, לוחמי הסתר - המודיעין הישראלי מבט מבפנים, ידיעות ספרים, 2017.
קישורים חיצוניים
- מאיר עמית, באתר פרס ישראל
מאיר עמית, באתר הכנסת - מאיר עמית, באתר כנסת פתוחה
- ד. דיוקנאי, אלוף מאיר עמית, מעריב, 30 בנובמבר 1956
- מאיר עמית, באתר News1
- מת השר וראש המוסד לשעבר, מאיר עמית, באתר ynet, 17 ביולי 2009
- יוסי מלמן, ראש המוסד לשעבר מאיר עמית מת בגיל 88, באתר הארץ, 17 ביולי 2009
- אמיר אורן, מאיר עמית 1921–2009 - מנהיג מודיעין חדשן, באתר הארץ, 19 ביולי 2009
- נפרדים ממאיר עמית, מבט מל"מ 54, ספטמבר 2009, עמ' 4
- יוסף ארגמן, סיפורו של אלוף, מבט מל"מ 57, נובמבר 2010, עמ' 32
- מרדכי חיימוביץ', קורותיו של אחד מראשי המוסד המבריקים שהיו, באתר nrg, 8 בספטמבר 2012
חיים שכאלה עם מאיר עמית, הערוץ הראשון, פברואר 1995- אמיר אורן, על החיפוש של ראשי המוסד לדורותיהם אחר תהילה אישית, מגזין ליברל, 7 ביולי 2021
- מאיר עמית, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
מאיר עמית (1921-2009), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ ספר ראשוני רמת-גן, עורכים ד"ר ישראל אלדד ויוסף פפר, הוצאת עירית רמת-גן, דפוס פלאי, 1965, עמ' 229
- ^ עמירם אזוב, "משמר העמק לא תיפול!: נקודת מפנה בתש"ח", אור יהודה: דביר, 2013, עמוד 43.
- ^ עמירם אזוב, "משמר העמק לא תיפול!: נקודת מפנה בתש"ח", אור יהודה: דביר, 2013, עמוד 104.
- ^ עמירם אזוב, "משמר העמק לא תיפול!: נקודת מפנה בתש"ח", אור יהודה: דביר, 2013, עמוד 105.
- ^ צה"ל בחילו, כרך 11, עמוד 42.
- ^ צה"ל בחילו, כרך 11, עמוד 31.
- ^ צה"ל בחילו, כרך 11, עמוד 37.
- ^ אלוף משנה מ. עמית מונה ראש אג"ם, דבר, 24 בפברואר 1955
- ^ א/מ מ. עמית נתמנה אלוף פיקוד הדרום, דבר, 1 בנובמבר 1955
- ^ מאיר עמית - אלוף, דבר, 3 באוגוסט 1956
- ^ יוסי מלמן ודן רביב, "מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין", הוצאת ידיעות ספרים, 2012, עמוד 124.
- ^ מאיר עמית, ראש בראש - מבט אישי על אירועים גדולים ופרשיות עלומות, הד-ארצי הוצאה לאור, 1999, עמ' 104
- ^ יוסי מלמן ודן רביב, "מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין", הוצאת ידיעות ספרים, 2012, עמוד 124.
- ^ יוסי מלמן ודן רביב, "מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין", הוצאת ידיעות ספרים, 2012, עמוד 127.
- ^ יוסי מלמן ודן רביב, "מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין", הוצאת ידיעות ספרים, 2012, עמודים 149-150.
- ^ יוסי מלמן ודן רביב, "מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין", הוצאת ידיעות ספרים, 2012, עמודים 131-133.
- ^ יוסי מלמן ודן רביב, "מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין", הוצאת ידיעות ספרים, 2012, עמודים 151-154.
- ^ יוסי מלמן ודן רביב, "מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין", הוצאת ידיעות ספרים, 2012, עמודים 158-164.
- ^ יוסי מלמן ודן רביב, "מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין", הוצאת ידיעות ספרים, 2012, עמודים 142-144.
- ^ יוסי מלמן ודן רביב, "מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין", הוצאת ידיעות ספרים, 2012, עמודים 154-158.
- ^ יוסי מלמן ודן רביב, "מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין", הוצאת ידיעות ספרים, 2012, עמודים 170-171.
- ^ אלוף מאיר עמית נכנס לתפקידו כמנכ"ל "כור", למרחב, 2 בספטמבר 1968
עמית : "כור" תכפיל היקף הייצור עד 1980, דבר, 22 בינואר 1976 - ^ ממחר - נפתלי בלומנטל המנב"ל החדש של "כור", מעריב, 14 במרץ 1977
- ^ א. כינרתי, מאמץ הרגע האחרון להניא קבוצת עמית מפרישה לד"ש, דבר, 31 בינואר 1977
עמית וקבוצתו הצטרפו לד"ש, דבר, 1 בפברואר 1977 - ^ 20 המקומות הראשונים בד"ש, דבר, 20 במרץ 1977
- ^ עמית וגולומב יחזרו לעבודה כנראה בראש קבוצה גדולה, דבר, 25 באפריל 1980
- ^ יצחק דנון, המיעוט בחברה הכללית לשירותי לוויין: בעלי השליטה נישלו אותנו מהניהול ומרוקנים נכסים, באתר גלובס, 25 באוגוסט 2008
- ^ אברהם פלג, שני לוייני תקשורת "כחול לבן" ייצרו על ידי התעשייה האוירית, מעריב, 11 בנובמבר 1984
- ^ שי שלו, חברת ח.ל.ל מנסה לגייס 55 מיליון דולר באמצעות אג"ח למימון הלוויין "עמוס 2", באתר גלובס, 17 במאי 2000
- ^ אלעזר ליון, 'מעוף': קורפו בעד, מודעי נגד, כותרת ראשית, 3 באוקטובר 1984
- ^ דוד ליפקין, דירקטורים חדשים ב"חברה לישראל", מעריב, 29 בספטמבר 1985
- ^ המיליונר היהודי-בריטי סמי שמעון חזר מהחלטתו לא להתחרות על רכישת יכין חקל, מעריב, 29 באוגוסט 1989
- ^ מעריב: סמי שמעון מקפיא פרוייקטים חדשים של יכין וחקלאות, באתר גלובס, 23 בינואר 2001
- ^ התקדים של ציון עשוי לבטל כל אפשרות להדחת המנהלים, באתר גלובס, 1 במאי 1997
- ^ אלעזר לוין, יש לו אשנב בחלל, חדשות, 7 במרץ 1989
- ^ אמיר אורן, השופט מרשיע, מופז מטהר, באתר הארץ, 1 ביולי 2003
- ^ ראלי סער, פרס ישראל על תרומה לחברה לגאולה כהן, באתר הארץ, 21 במרץ 2003
