מתנה
מתנה (מונחים נרדפים: שַׁי, תְּשׁוּרָה, מִנְחָה, דּוֹרוֹן, זֶבֶד, אֶשְׁכָּר, מַתָּת) היא הענקה של כסף, טובין וכדומה, ללא קבלת פיצוי בתמורה לכך (בניגוד למתבצע במסחר). הכוונה במסירת מתנה היא להעניקה בחינם, אם כי עשויה להיות ציפייה חברתית להדדיות, או לקבלת תמורה במונחי יוקרה או כוח. בחברות רבות, החלפת מתנות הדדית עשויה לתרום ללכידות החברתית.
בהשאלה, המונח מתנה עשוי לשמש גם לכל דבר המורעף על הזולת וגורם לאושר או מפחית עצב, לרבות מחילה וחביבות.
נסיבות ואירועים
בתרבות המערבית מקובל לתת מתנות באירועים ונסיבות מסוימים:
- כהבעת אהבה או ידידות.
- כהכרת תודה על מעשיו של המקבל. בישראל נהוג שהורים (לרוב באמצעות ועד הורים) נותנים מתנות לגננות ומורות בסוף שנת הלימודים, כהוקרה על עבודתן עם הילדים.
- צדקה היא מתנה המביעה חמלה או רחמים.
- עזרה הדדית, התנדבות ופעילות קהילתית הם מעשי נתינה הנובעים מסולידריות חברתית.
- מזכרות הן מתנות המובאות על ידי מי שחזר מטיול או הגיע לביקור ממדינה אחרת. פעמים רבות הן קטנות וערכן הכספי מועט ונושאות תמונה או סמל האופייני לאזור ממנו הובאו. במקומות עבודה רבים נהוג כי מי ששב מטיול מביא למקום העבודה ממתקים מהמקום בו שהה. מזכרות הן גם תשורות קטנות הנמסרות לבאי אירוע כגון חתונה, בר מצווה וכדומה.
- מוצרים כגון חולצות, ספלים, לוחות שנה, מגנטים למקרר ועוד, אשר מודפס עליהן לוגו של בית עסק או מותג, נמסרים כמתנות ללקוחות או לקוחות פוטנציאליים, כאמצעי פרסום וקידום מכירות.
- באירועים חגיגיים או סמליים:
- ביום הולדת, לעיתים תוך כדי מסיבה.
- כשמוזמנים לארוחה יש המביאים מתנה סמלית למארחים, לעיתים מתנה שתשמש כחלק מהארוחה כגון יין, מנת אוכל או ממתקים לקינוח. מתנות מקובלות נוספות באירועים כאלו הם זר פרחים, כלי בית וחפצי נוי.
- בחגים יהודיים יש המביאים מתנה האופיינית לחג או ממאכלי החג, כגון משלוח מנות בפורים, מאכלי דבש בראש השנה וכדומה. בתרבות הנוצרית ישנה מסורת של החלפה הדדית של מתנות בחג המולד, אשר לפי הפולקלור מובאות על ידי סנטה קלאוס ומושמות תחת עץ חג המולד או בתוך גרביים התלויים מהאח.
- מתנות ניתנות גם בחגים שאינם דתיים כגון יום האם ויום המשפחה. ישנן מדינות בהן חוגגים גם את יום האב. ביפן חוגגים גם את יום הבן ויום הבת. במדינות ברית המועצות לשעבר מקובל לתת מתנות לרגל יום האישה הבינלאומי, וכן כשחוגגים את יום המורה, יום הרופא ויום החיילים.
- מתנות אהבה ניתנות לרגל חגי אהבה כגון טו באב ויום ולנטיין.
- בטקסי מעבר כגון חתונה, ברית מילה, בר מצווה וכדומה ניתנות מתנות. בישראל, כאשר אירועים כאלו נחגגים באולם אירועים, מרבית המוזמנים יביאו מתנת כסף, בשונה מהמקובל באירועים שנחגגים בחיק המשפחה.
- מתנות עשויות להינתן גם בנסיבות כגון גיוס לצה"ל, התקבלות ללימודים או סיומם או פרידה לקראת טיול ארוך. יש שיתאימו את המתנה לאירוע הנחגג.
- מעבר דירה נחגג לעיתים במסיבת "חנוכת בית", אליה נהוג להביא מתנות כגון כלי בית ועציצים.
- בישראל, רבים ממקומות העבודה וועדי עובדים נותנים לעובדים מתנות לקראת ראש השנה ופסח. המתנות עשויות להיות חפץ או תווי שי. יש הנותנים בהזדמנויות אלו מתנות גם ללקוחות בית העסק. ישנם מקומות עבודה המזמינים את עובדיהם לטיול כמתנה.
סוגי מתנות
- חפצים שנקנו או הוכנו על ידי המוסר.
- פעולה סמלית, כגון מתן צדקה, מתן תרומה, קניית אות בספר תורה או נטיעת עץ, הנעשיית בשם המקבל ולרוב מתועדת במסמך המוגש לו.
- "מיחזור" מתנות - מסירה הלאה של מתנה שהתקבלה מאדם אחר.
אריזה
בתרבות המערבית מקובל להגיש מתנות ארוזות בנייר צבעוני, לעיתים מעוטרות בסרטי נוי מסולסלים מפלסטיק או בד. למתנה מצורף פעמים רבות כרטיס ברכה, החל מפתק נייר וכלה בכרטיס מנייר עבה המעוטר בתמונה ומכיל ברכה מודפסת. כיום, בשל גישה מעשית, פעמים רבות מצורף למתנה קנוייה פתק החלפה מטעם החנות בה נרכשה המתנה, כדי לאפשר למקבל להחליפה במידה ואינה הולמת את טעמו או צרכיו.
ביפן אריזת המתנה יצירתית ומהודרת, לעיתים חשיבותה עולה על חשיבות תוכן המתנה.
בתרבות הסינית אריזה אדומה מסמלת מזל.
מתנות בדתות
הקרבת קורבנות הן מנחה מהאדם או הקהילה לישות אלוהית. לחלופין, קיימות גם מתנה מהאל למאמיניו, כגון הבטחת הארץ על ידי אלוהים לאברהם ביהדות (ברית בין הבתרים) וקורבנו של ישו כמנחה לגאולת האנושות בנצרות.
מתנות ובעלי תפקידים ציבוריים
מתן, או קבלה, של מתנות על ידי אישי ציבור עשויות להיות בעיתיות כיון שתיתכן מראית עין של מתן טובת הנאה. אישי ציבור בכירים עשויים לקבל, מתוקף תפקידם, מתנות יקרות ערך. ומדי פעם עולות טענות נגדם[1] בעניין זה.
גם על עובדי מדינה, אף לזוטרים שביניהם, חלות הגבלות בעניין קבלת מתנות בעד עבודתם או בקשר עמה. בישראל מוסדר הנושא בחוק שירות הציבור (מתנות)[2].
היבט משפטי של מתנות
המשפט המקובל קובע כי מתנה נחשבת לכזו מבחינה משפטית כאשר כוונת הנותן היא שתנתן כמתנה, כאשר המתנה מתקבלת ללא התנגדות על ידי מקבל המתנה, וכשההעברה למקבל המתנה היא בדרך ובצורה המראים על מסירת מתנה. על אף שבכנסת הששית נחקק חוק המתנה[3], העניין נדון מדי פעם גם בבתי המשפט. סיבה חשובה נוספת שבגללה ענייני מתנות מגיעים בישראל לבתי המשפט היא שלמתנות יש היבטי מס.[דרוש מקור]
בישראל, מתנה שנותן מעסיק לעובד (למשל שי לחג) נחשבת כהכנסת עבודה לעובד וחייבת בכל המיסים החלים על הכנסת עבודה. פטורה מכך מתנה שניתנה לעובד לרגל מאורע אישי משמח, כגון חתונתו או חתונת ילדו, בגובה שאינו עולה על 210 ש"ח (בשנת 2016).
בארצות הברית מתנות מסוימות מעל סכום מסוים עלולות להיות כפופות למיסוי.
בשנים האחרונות, תופסות תביעות לביטול הסכם מתנה נפח ממשי בדיונים בבתי המשפט לענייני משפחה בישראל, נוכח השימוש בהסכמי הענקה ללא תמורה של נכסים יקרי ערך לשם הברחת נכסים מפני נושים או מפני יורשים פוטנציאליים של נותן המתנה.
סעיף 5 לחוק המתנה קובע עילות מיוחדות לביטול הסכם מתנה, אשר ניתן להוציאן לפועל כל עוד המתנה לא הושלמה. בין העילות לביטול התחייבות להענקת מתנה ניתן למנות התנהגות מחפירה של מקבל המתנה והרעה ממשית במצבו הכלכלי של נותן המתנה. ככל והמתנה הושלמה, הדרך לביטולה עוברת בעילות המנויות בדיני החוזים בלבד..
השלכות כלכליות
מתן מתנות הפך לריטואל תרבותי בנסיבות מסוימות (חג המולד, ימי הולדת וכדומה) וכלכלנים רבים רואים בכך ברכה כלכלית בשל ההשפעה החיובית של ההוצאות על הנתונים המאקרו-כלכליים. עם זאת, יש הרואים במנהג דווקא כבעייתי בשל חוסר ההתאמה הפוטנציאלי בין הרוכש למקבל הסחורה בפועל. במאמרו "ההפסד של מעמסת חג המולד"[4], מעריך פרופ' יואל וואלדפוגל מאוניברסיטת ייל את ההפסד כ-10 עד 33 אחוזים מערך המתנות. אם האחוזים נשמרים גם בהיבט המאקרו-כלכלי, אז מתוך 40 מיליארד הדולר שמוציאים אזרחי ארצות הברית בכל חג מולד על מתנות, בין 4 ל-13 מיליארד מהם מוערכים כהפסד.
כפי שהוזכר בפסקה בדבר ההיבט המשפטי, למתנות עשויים להיות גם היבטים של מיסים. מסירת מתנות אף יכולה להיות למטרת תכנון מס.
מתנות בהשקפה היהודית
בספר משלי שנכתב על ידי שלמה המלך נאמר: ”וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה”[5], גם חכמי הגמרא שללו דרך חיים של קבלת מתנות כטובות הנאה, וכתבו: "משרבו מקבלי מתנות, נתמעטו הימים ונתקצרו השנים"[6].
היבט הלכתי על מתנות
- מתנות כהונה- ראו:
ערך מורחב – מתנות כהונה
- קניין מתנה
- מתנה על מנת להחזיר
- מתנת שכיב מרע
- מתנה רגע לפני המוות
ראו גם
קישורים חיצוניים
- יובל פרוקצ'יה, על התאוריה של חוזה המתנה, דין ודברים טו/2, תשפ"ב
מתנות, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 9 שנים לאחר פרשת המתנות: שרה נתניהו מבקשת לקבל חלק מ-700 החפצים שהחרימה המשטרה מביתה הפרטי, באתר TheMarker, 7 בספטמבר 2008
- ^ אסף רוזנברג, עו"ד ממונה בכיר (משמעת), איסורים בנושא קבלת מתנות וטובות הנאה על ידי עובדי ציבור – לרבות לשמחות ולאירועים משפחתיים. (עמ' 4 + 2), באתר נציבות שירות המדינה, שני העמודים האחרונים הם הודעת ריענון באותו עניין שפורסמה מספר חודשים קודם לכן, המסמך הראשון פורסם בכ"ג אדר א תשע"ד 23 פברואר 2014
התקשי"ר, פרק 42.7 - פרסים, מתנות וטובות הנאה, באתר של נציבות שירות המדינה - ^ חוק המתנה, תשכ"ח-1968 במיזם ויקיטקסט •
היסטוריית החקיקה של החוק, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ Waldfogel, Joel, The deadweight loss of Christmas (ההפסד של מעמסת חג המולד) (עמ' 9), באתר הניו יורק טיימס, פורסם במקור ב-The American Economic Review; Dec 1993; 83, 5; ABI/INFORM Globalpg. 1328, דצמבר-1993 (באנגלית)
- ^ ספר משלי, פרק ט"ז, פסוק כ"ז.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ"ז, עמוד ב'.
